בראשית רבה עה ט
<< · בראשית רבה · עה · ט · >>
ט. [ עריכה ]
ד"א "וישלח יעקב" (תהלים קמ, ט): "אל תתן ה' מאוויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה" אמר לפניו רבון העולמים אל תתן לעשו הרשע מחשבות לבו.
מהו זממו אל תפק אמר לפניו רבונו של עולם עשה לו זמם לעשו הרשע כדי שלא תהא לו נחת רוח שלימה ומה זמם עשה לו הקב"ה לעשו הרשע א"ר חמא בר חנינא אלו בני ברבריא ובני גירמאניאה שאדומיים מתייראין מהם.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אל תתן ה' מאויי רשע" אמר לפניו רבון העולמים כשם שהיתה בדעתו של לבן לעשות עמי רעה ולא עזבתו אף מחשבות של עשו אחי שמחשב עלי להרגני הפר רעתו.
זה אחד משלשה בני אדם שחשבו רעות ולא עמדו בידן עשו וירבעם והמן.
- עשו שנאמר (בראשית כז, מא): "ויאמר עשו בלבו".
- בירבעם כתיב (מ"א יב, כו): "ויאמר ירבעם בלבו".
- בהמן כתיב (אסתר ו, ו): "ויאמר המן בלבו".
מהו ויאמר עשו בלבו אמר קין הרג את אחיו ולא עשה לו המקום כלום וסוף שהוליד בנים אחרים וירשו עמו את העולם אבל אני אהרוג את יצחק אבי תחלה ואחר כך אהרוג את יעקב אחי ואירש את העולם לבדי שנאמר (בראשית כז, מא): "יקרבו ימי אבל אבי" אמר אקרב אבלו של אבא קודם ואח"כ ואהרגה את יעקב אחי ולא הספיק הקב"ה בידו לכך נאמר "אל תתן ה' מאויי רשע":