בראשית רבה לח י
<< · בראשית רבה · לח · י · >>
[יא, ז] " הבה נרדה," זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך, הבה ארדה ואבלה, ונבלה שם שפתם, א"ר אבא בר כהנא משפתם אעשה נבלה, הוה חד מנהון אמר לחבריה אייתי לי קולב והוא הוה יהיב ליה מגרופי הוה מחי ליה ופצע מוחיה, הה"דמשפתם אעשה נבלה, " ויפץ ה' אותם משם" ר"י ורבי נחמיה, ר"י אמר הלכו להם בני צור לצידון ובני צידון לצור, מצרים תופשת לארצו, ר' נחמיה אמר כל אחד ואחד תופש ארצו שהיה תחלת שבתו שם ולשם הוא חוזר אלא מהו ויפץ שנכנסו כלהארצות בראשי ההרים, והיתה כל אחד ואחד בולעת אנשי מקומה, רבנן אמרי אין ויפץ אלא ויצף הציף עליהן הים, והציף ל' משפחות מהן, רבי לוי אמר אין לך צרה באה לאדם, שאין לאחרים בה ריוח, אותן ל' משפחות מהיכן עמדו מאברהם, ששעשרה מקטורה ושתים עשרה מישמעאל ואלין תרתין חורנייתא (בראשית כה) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך.