בראשית רבה לד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · לד · טו

הוסף ביאור

טו. [עריכה]

" ואתם פרו ורבו," אמר ריש לקיש ברית נחלקה לאוירות, ר"ש בן לקיש הוה יתיב לעי באורייתא בחדא אילטיס דטבריה, נפקון תרתין נשין מן תמן אמרה חדא לחברתה בריך דאפקין מן הדין אוירא בישא, צווח להון ואמר להון מה הן אתון אמריןמן מזגא אמר אנא חכם מן מזגא ולית בה אלא תרתין עמודין, אמר ברוך שנתן חן למקום על יושביו, חד תלמיד מן דר' יוסי הוה יתיב קודמוי הוה מסבר ליה ולא סבר ליה, א"ל למה לית את סבר א"ל דאנא גלי מאתראי, א"ל מהיכן אתר את א"ל מן גובתשמאי א"ל ומה אינון אוירא דתמן, א"ל כד ינוקא מתיליד אנא גבלין ליה אדמדמני, וטושין מוחיה דלא יכלוניה יתושיה, אמר ברוך שנתן חן מקום בעיני יושביו, אף לעתיד לבא כן שנאמר (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם וגו' לב בשר לבבוסר של חבירו.