בראשית רבה כו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · כו · ה · >>

הוסף ביאור

ה. [עריכה]

ויראו בני האלהים רבי שמעון בן יוחאי קרא להון בני דייניא, רבי שמעון בן יוחאי מקלל לכל מאן דקרא להון בני אלהיא. תני רבי שמעון בן יוחאי, כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה, כומריא גנבו אלהיא, מאן מומי ביה, או מאן מקרב?! ולמה קורא אותן בני האלהים?

רבי חנינא ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין: שהרבו ימים בלא צער ובלא יסורין. רבי חנא בשם רבי יוסי אמר: כדי לעמוד על התקופות ועל החשבונות. רבנן אמרין: כדי שיטלו שלהם ושל דורות הבאים אחריהם כי טובות הנה. אמר רבי יודן: טבת כתיב, משהיו מטיבין אשה לבעלה היה גדול נכנס ובועלה תחלה, הדא הוא דכתיב: כי טבת הנה, אלו הבתולות.

ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, אלו נשי אנשים. מכל אשר בחרו, זה זכר ובהמה.

רבי הונא בשם רבי אמר: דור המבול לא נימוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה.

אמר רבי שמלאי: בכל מקום שאתה מוצא זנות, אנדרלומסיאה באה לעולם והורגת טובים ורעים.

רבי עזריה ורבי יהודא בר רבי סימון בשם ריב"ל אמר: על הכל הקדוש ברוך הוא מאריך אפו, חוץ מן הזנות. מאי טעמא? ויראו בני אלהים וגו'. ומה כתיב בתריה? (שם ו) ויאמר ה' אמחה את האדם.

רבי יהושע בר לוי בשם פדייה אמר: כל אותו הלילה היה לוט מבקש רחמים על הסדומיים והיו מקבלין מידו, כיון שאמרו לו הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש. אמרו לו: (שם יט) עוד מי לך פה? ללמד סנגוריא עליהם?! מכאן ואילך אין לך ללמד עליהם סנגוריא: