בראשית רבה יט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · יט · יב

הוסף ביאור

יב. [עריכה]

ויאמר האדם האשה אשר נתתה וגו' -- הדא הוא דכתיב (איוב ט:) אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי. אמר: איני כאותו שאמר: האשה אשר נתתה עמדי וגו'. הוא שמע לדברי אשתו, אבל אני לא שמעתי לדברי אשתי.

אמר רבי אבא בר כהנא: דינה, אשתו של איוב היתה, על כן אמר לה (שם ב): כדבר אחת הנבלות תדברי. גם את הטוב נקבל מאת האלהים, אקבל אין כתיב כאן, אלא נקבל. נאים בטובה ולא נאים בפורענות אתמהא?! (שם) בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו -- בשפתיו לא חטא, אבל בלבו חטא.

אמר רבי אבא בר כהנא: ואכלתי אין כתיב כאן, אלא ואוכל. אכלתי ואוכל.

אמר רבי שמעון בן לקיש: אדם הראשון לא נטרד מגן עדן, עד שחירף וגידף. הדא הוא דכתיב (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים. ותאמר האשה, הנחש השיאני ואוכל. גירני, חייבני והטעני. גירני, היך מה דאת אמר (תהלים פט): לא ישיא אויב בו. חייבני, היך מה דאת אמר (דברים כד): כי תשה ברעך. הטעני, כמה דאת אמר (ד"ה לב) אל ישיא אתכם חזקיהו.