בראשית רבה יט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · יט · ז · >>

הוסף ביאור

ז. [עריכה]

וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום אמר רבי חלפון: שמענו שיש הילוך לקול, שנאמר: וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן. והילוך לאש, שנאמר (שמות ט): ותהלך אש ארצה.

אמר רבי אבא בר כהנא: מהלך אין כתיב כאן, אלא מתהלך, מקפץ ועולה. עיקר שכינה בתחתונים היתה.

  • כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון.
  • חטא קין נסתלקה לרקיע השני.
  • דור אנוש לשלישי.
  • דור המבול לרביעי.
  • דור הפלגה, לחמישי.
  • סדומיים, לשישי.
  • ומצרים בימי אברהם לשביעי.

וכנגדן עמדו ז' צדיקים ואלו הן: אברהם, יצחק, ויעקב, לוי, קהת, עמרם, משה.

  • עמד אברהם והורידה לשישי.
  • עמד יצחק והורידה מן השישי לחמישי.
  • עמד יעקב והורידה מן החמישי לרביעי.
  • עמד לוי והורידה מן הרביעי לשלישי.
  • עמד קהת והורידה מן השלישי לשני.
  • עמד עמרם והורידה מן השני לראשון.
  • עמד משה והורידה מלמעלה למטה.

אמר ר' יצחק: כתיב (תהלים לז): צדיקים יירשו ארץ וגו'. ורשעים מה יעשו פורחים באויר?! אלא הרשעים לא השכינו שכינה בארץ: