בן סירא/פשיטתא/מט

(מט, א) [מח, א] עד מא דקם נביא דדמא לנהורא ומלתה יקדא איך תנורא דמשתגר:

(מט, ב) [מח, ב] ואיתי עליהון כפנא ובטננא בזע אנון:

(מט, ג) [מח, ג] במלתה דמריא כלא שמיא ואחת תלת זבנין נורא מן שמיא מדבחא ועל אנשא רשיעא:

(מט, ד) [מח, ד] מא דחיל אנת אליא ומן דאכותך הו נשתבח:

(מט, ה) [מח, ה] דאחי מיתא מן שיול איך צבינה דמריא:

(מט, ו) [מח, ו] מסחן יקירא מן כורסותהון [מח, ז] ואשמע בנסיונה מכסנותהון:

(מט, ז)

(מט, ח) [מח, ח] דמשח מלכא למרמיה חובלא ונביא דהוא כתרה:

(מט, ט) [מח, ט] ואתחטף בעלעלא לעל ברכשא דנורא לשמיא:

(מט, י) [מח, י] והו עתיד דנאתא קדם דנאתא יומא דמריא למהפכו בניא על אבהא ולמסברו לשבטי יעקב:

(מט, יא) [מח, יט] טובוהי למן דחוך ומית ברם דין לא מאת אלא מחא חיא:

(מט, יב) [מח, יב] אליא באוצרא אתכנש לשמיא וקבל נביותא אעפא אלישע:

(מט, יג) [מח, יב] סגי נסיונא מלל פומה מן יומוהי לא זע מן בר אנשא ולא שלט בה כל בסר:

(מט, יד) [מח, יג] וכל מלא לא אתכסית מנה [מח, יד] עבד פרישתא בחיוהי ובמותה אחי מיתא:

(מט, טו) [מח, טו] ובכלהין הלין לא תב עמא ולא פרקו מן עבדיהון בישא:

(מט, טז) [מח, טו] עד מא דגלו מן אתרהון ואתבדרו בכל מדינתא:

(מט, יז) [מח, טו] ויתיר יהודא בלחודוהי ועור שולטנא לדבית דויד:

(מט, יח) [מח, טז] אית מנהון דעבדו טיבותא ואית דאוספו חטהא:

(מט, יט) [מח, יז] חזקיא בני מדינתא ואעל לנוה מיא:

(מט, כ) [מח, יח] ביומוהי סלק סנחריב ושדר עלוהי לרב שקא וארים אידה בצהיון וגדף במרחותא על אלהא:

(*) [מח, יט]

(מט, כא) [מח, כ] ופרס חזקיא קדם מריא אידוהי אף אלהא בעגל שמע צלותה ופרק אנון ביד אשעיא נביא:

(מט, כב) [מח, כא] ותבר משריותה דאתוריא ומחא אנון מחותא רבתא [מח, כב] מטל דעבד חזקיא דטב והלך באורחתה דדויד דפקדה אשעיא נביא משבחא דנביא:

(מט, כג) [מח, כג] מטל דבאידה קם שמשא ואתתוסף על חיוהי דמלכא:

(מט, כד) [מח, כד] וברוחא דגנברותא חזא חדתתא ונחם לאבילא דצהיון:

(מט, כה) [מח, כה] וכד בעלמא הו חזא אתותא ונסיונא עד לא נאתון:

(מט, כו) [מט, א] שמה דיושיא איך פירמא ובסמא דחליט בסגיאותא ובסמנא:

(*) [מט, א] איך דבשא לחכא חלא דוכרנה ואיך תשבוחתא על משתיא דחמרא:

(מט, כז) [מט, ב] מטל דאתטשי מן נסיונא ובטל עבדא דטליותא:

(מט, כח) [מט, ג] ואשלם לאלהא לבה וביומי חטהא עבד קושתא:

(מט, כט) [מט, ד] בלחוד לבר מן דויד וחזקיא ויושיא כלהון חבלו:

(מט, ל) [מט, ד] ושבקו נמוסא מלכא רבית יהודא עד מא לאחריתא [מט, ה] ויהבו עושנהון לאחרנא ואיקרהון לעמא נוכריא:

(מט, לא) [מט, ו] ועקרו קורית קודשא ואצדיו כלהין חרבתה ביומי ארמיא [מט, ז] דהוא נביא מן כרסא דאמה:

(מט, לב)

(מט, לג) [מט, ח] וחזקיאיל הוי גנסא דמרכבתא וחזא חזוא:

(מט, לד) [מט, ט] ואף על איוב אמר דכלהין אורחתה זדיקתא הוי:

(מט, לה) [מט, י] אף תרעסר נביין נהון גרמיהון מזהרין תחותיהין דאסיו יסראין ואתכלו אנון דמתפרקין:

(מט, לו) [מט, יא] מנא נשבח לזרובבל דהוא איך חתמא על אידא דימינא:

(מט, לז) [מט, יב] ואף ישוע בר יוזדק דבמכסנותהון אקימו מדבחא ובנו היכלא קדישא דעתיד לאיקרה דלעלם:

(מט, לח) [מט, יג] נחמיא נסגא דוכרנה דאקים חרבתן ובני מסחפתן ועבד תרעין וסוכרין:

(מט, לט) [מט, יד] זעורין אתבריו על ארעא איך חנוך [מט, טו] ואמא איך יוסף לא ילדת ואף פגרה בשלמא אתכנש:

(מט, מ) [מט, טז] שית ושים ואנוש באנשא אתבריו ועל כלהון הלין תשבחתה דאדם:

קישור

בן סירא, וינה, תקע"ד באתר היברובוקס