בן סירא/פשיטתא/מו

(מו, א) [מד, כג] ונפק מנה גברא זדיקא ומשכח רחמא בעיני כלהון חיא [מה, א] ורחים קדם אלהא ואף בעיני בני אנשא מושא דוכרנה לבורכתא:

(מו, ב) [מה, ב] ורביא בבורכתא ותקפא לדחלולין [מה, ג] ואקימה קדם מלכין ופקדה על עמא וחויה איקרה ואשמעה קלה:

(מו, ג) [מה, ד] בהימנותה ובמכיכותה גביהי מן כלהון בני אנשא:

(מו, ד) [מה, ה] וקרבת לערפלה וסדר קדמוהי נמוסא דחיא ובורכתא למלפו לבית יסראיל נמוסוהי וקימוהי ודינוהי ליעקוב:

(מו, ה) [מה, ו] וארים אכותה קדישא לאהרון מן שבטא דלוי [מה, ז] וסמה לשדרא דעמה ויהב עלוהי מן איקרה ושובחה:

(ו) [מה, ז] וגביהי ברומא דאיקרה [מה, ח] ואלבשה נחתא דתוכלתא ויקרה במאנא דתוקפא:

[מה, ט]

[מה, י]

[מה, יא]

[מה, יב]

[מה, יג]

[מה, יד]

(מו, ז) [מה, טו] וסם עלוהי אידה מושה ומשחה משחא דקודשא:

(מו, ח) [מה, טו] והות לה לקימא דלעלם ולזרעה איך יומתא דשמיא למשמשוהי ולמברכי לעמא בשמה:

(מו, ט) [מה, טז] וגביהי מן כלהון חיא למקרבת עולתא ודבחא ובסמא ולמחסיו על כלא יסראיל:

(מו, י) [מה, יז] ויהב לה פוקדנא ואשלטה בקימא ודינא:

(מו, יא) [מה, יח] ואתחדיו עמה נוכריא וטנו בה במדברא אנשי דתן ואבירם וכנושתא דקורחב תוקפא:

(מו, יב) [מה, יט] וחזא אלהא ורגז ואובד להן בנורא וכרא להון מחותא ואסיף אנון בתוקפא דרוגזא:

(מו, יג) [מה, כ] וסם על אהרון איקרא ויהב לה ורתנה רישיתא דקודשא וסדרא דלחמא לה ולזרעה:

(*) [מה, כא]

(מו, יד) [מה, כב] בלחוד בארעיהון לא ירת יורתנא ולא פלג פלגותא עמהון:

(מו, טו) [מה, כב] מטל דמריא מנתה ויורתנה בית יסראיל:

(מו, טז) [מה, כג] ואף פינחס בר אליעזר כגנברותה נסב תלתא איקרין בטננא דטן במדיניתא ובבר יסראיל ודקם בתורעתא דעמה ובעא על יסראיל:

(מו, יז) [מה, כד] מטל הנא ימא לה אלהא דנבנא לה מדבחא ותהוא לה ולזרעה כהנותא רבתא לעלם:

(מו, יח) [מה, כה] ואף דויד בר אישי יורתנא דמלכא ירת בלחודוהי ויורתנא דאהרון לה ולזרעה:

(מו, יט) [מה, כו] מכיל ברכו לאלהא דיהב לכון חכמתא דלבא למדן לעמה בשמה:

(מו, כ) [מה, כו] מטל דלא נתטעא טובהון ושולטנהון לכל דרא דעלמא:

(מז, א) [מו, א] גברא דחילא ישוע בר נון בגנביותא אתנטר למתוא איך מושא רבא:

(מז, ב) [מו, א] למיתיה באידיה פורקנא לרחמוהי ולמתפרעה מן גברא סנאא ולמורתא לבני יסראיל ארעא דמולכנא:

(מז, ג) [מו, ב] מא יאא לה כד מרים כניזכא דבאידיה וכד מניף על מדינתא:

(מז, ד) [מו, ג] מנו משכח למקם קדמוהי מטל דקרבה דמריא הו עבד:

(מז, ה) [מו, ד] מטל דבאידה קם שמשא והוא יומא חד תרין יומין:

(מז, ו) [מו, ה] מטל דצלי קדם מריא ועניהו ויהב באידה תוקפא ועניהי בכאפא דברדא וכבריתא מן שמיא אחת [מו, ו] וחבט על עמא סנאא ואובד לכלהון:

(מז, ז) [מו, ו] וידעו כלהון עממא חרמא דאלהא הו אקרב עמהון ואף הו שלם בתר אלהא:

(מז, ח) [מו, ז] וביומה מושה עבד טיבותא הו וכלב בר יפונא למקם בתורעתא דעמא למהפכו כנושתא ולמבטלו טבא ביתא מן ארעא דמולכנא:

(מז, ט) [מו, ח] והנון בלחודיהון אתפציו מן שת מאא אלפין למעלו אנון לירתותהון לארעא דמרדיא חלבא ודבשא:

(מז, י) [מו, ט] ויהב לכלב תוקפא ועד מא לסיבותה אתקים עמה למשלטותה על תוקפה דארעא ואף זרעה נארת יורתנא:

(מז, יא) [מו, י] מטל דנדע זרעה דיעקב דשלם נמוסה דאלהא ודינוהי:

(מז, יב) [מו, יא] גבר כבר בשמה כל דלא טעא לבהון ולא הפכו מן נמוסה דאלהא נהוא דוכרנהון לבורכתא [מו, יב] ונאהרון גרמיהון איך שושנא ונשבקון שמהון טבא לבניהון ולכלה עמא תשבחתהון:

(מז, יג) [מו, יג] ורחים לבריה מן דאשתאל מן כרסא דאמה נזירא בנביותא שמואיל דינא וכהנא דבמלכתה תקנת מלכותא ומשח שליטנא ומלכא לעמא:

(מז, יד) [מו, יד] בנמוסה פקד כנושתא איכנא דפקד מרא דיעקב:

(*) [מו, טו]

(מז, טו) [מו, טז] ואף הו תבר סנאא מן כלהון חדרוהי במסקה אמרא דחלבא:

(מז, טז) [מו, יז] ורעם מן שמיא מריא ובפקעא חסינא אשמע קלה:

(מז, יז) [מו, יח] תבר כלהון שליטנא דצור ואובד כלהון טרונא דפלשתיא:

(מז, יח) [מו, יט] ובזבנא דמתתניח על ערסה אסהד קדם מריא וקדם משיחה דשוחדא וקורבנא מן אנש לא נסב וכל בסר לא אסהד עלוהי:

(מז, יט) [מו, כ] ומן בתר מותא אשתאל וחוי למלכא אורחה ואריס מן ארעא קלה בנביותא למבטלו חטהא: