בן סירא/פשיטתא/מא

(מא, א) [מ, א] צבותא רורבאת ברא אלהא וגנסא תקיפא על בני אנשא מן יומא דנפקו מן כרסא דאמהון עד מא דסמכין לארעא דחיא:

(מא, ב) [מ, ב] תשבוחתהון ותרעיתא דלבהון וחרתא דמליהון עד מא ליומא דמותהון:

(מא, ג) [מ, ג] מן יתבי כורסותא דמלכא ועד מא ליתבי עפרא וכטמא [מ, ד] ומן קטרי תגא ועד מא אלילין דלבישין לבושא דמסכנותא:

(מא, ד) [מ, ה] רוגזא וכריותא וטננא ודחלתא ודחלת מותא חרינא וכריא ובעדנא דמתתגיחין על ערסתהון בשנתא דלליא מנד להון:

(מא, ה) [מ, ו] דמתמלך בחזוא דלליא איך גברא דערק מן קדם רדופא:

(מא, ו) [מ, ז] אן צבינא בלבה מתתעיר וחזא דלית ליה מדם:

(מא, ז) [מ, ח] עם כלהון בני בסרא צפתהון עמהון ועותרא מנד שנתהון:

(מא, ח)

[אין פסוקים מ,ט-י בגרסת CAL]

(מא, ט) [מ, יא] כל מדם דמן ארעא הו לארעא הפך ודמן רומא לרומא:

(מא, י) [מ, יב] כל מן דחטא ומדגל נבטל וכשירי עלמא אף הנון נתקימון:

(מא, יא)

(מא, יב) [מ, יג] נכסא דשוקרא איך נחלא נתגרפון ואיך נהרותא דמלין מן עננא קלילתא [מ, יד] כד הנון גליזין נגמרון:

(מא, יג)

(מא, יד) [מ, טו] וחלפא לאנשא רשיעא לא תהוא עקרהון גיר דחטיא איך שבלא דיעת על שנא דשקיפא:

(מא, טו) [מ, טז] ואיך חבלבלא דיעת על גדנפא דנחלא וקדם כל יורק חי יבשא:

(מא, טז)

(מא, יז) [מ, יז] ועבדא דכאנא בעדנא מתברכין ועבדא דזדיקא לעלם נתקימון ודמתקרב להון איך אנש דמשכח סימתא:

(מא, יח)

(מא, יט) [מ, יח] רבותא ואיקרא נקימון שמא ומן תרויהון מן דמשכח חכמתא:

(מא, כ)

(מא, כא) [מ, יט] בנינא ונצבתא מחדתין שמא ומן תרויהון אנתתא חכימתא:

(מא, כב) [מ, כ] חמרא עתיקא מחדא לבא וטבא מנה רחמותה דרחמא:

(מא, כג) [מ, כא] אבובא ואפודיא מבסמין זמרא ומן תרויהון לשנא דכיא:

(מא, כד) [מ, כב] יאיותא ושופרא רגתא דעינא ומן תרויהון שבלא דחקלא:

(מא, כה) [מ ,כג] רחמא וחברא בעדנא נתברכון ומן תרויהון אנתתא טבתא:

(מא, כו) [מ, כד] אחא ומעדרנא בעדנא דעקתא ומן תרויהון זדקתא פרקא:

(מא, כז) [מ, כה] דהבא וסאמא מקימין רגלא ומן תרויהון מלכא טבא:

(מא, כח) [מ, כו] חילא ותוקפא מרימין לבא ומן תרויהון דחלתא דאלהא:

(מא, כט) [מ, כו] לית בדחלתה דאלהא חוסרנא ולית למבעא עמה מעדרנא דחלתה דאלהא על כל מדם אתתרימא:

(מא, ל) [מ, כו] אחודיה ולא תרפיה מטל דלית אכותה [מ, כז] דחלתה דאלהא בעדנא מתברכא ולעל מן כל איקר הו משתבחא:

(מא, לא) [מ, כח] ברי מן דשאג לך לא תכליוהי לא תהוא טב למקטל ולא הוי טב למאחיו:

(מא, לב)

(מא, לג) [מ, כט] גברא דסבר על פתורא דאחרנא לא אנש נחשביוהי איך דחיא הו:

(מא, לד)

(מא, לה) [מ, כט] סנא נפשה מן דרחם רגיגתא ולגברא דידע הלין כאבא אנין דמעיא:

(*) [מ, ל] בפומה דחציבא תבסמי שאלתה ואיך נורא יקדא בגוה: [ב-CAL כתוב "בחציפה" במקום "בחתיבה"]

(מב, א) [מא, א] אי מותא מא ביש אנת לגברא עתירא דיתב על נכסוהי:
[בגירסת CAL כתוב "יא מותא"]

(מב, ב) [מא, א] גברא דעשין ומצלח בכל עדן ותוב אית בה חילא למקבלו תפניקא:

(מב, ג) [מא, ב] אי מותא מא כשיר אנת לגברא דתביר וחסיר נפש:
[בגירסת CAL בתוב "או מותא"]

(מב, ד) [מא, ב] גברא סבא דמתתקל בכל עדן וחסיר מזונא ולית בה חילא למפלח:

(מב, ה) [מא, ג] לא תדחל מן מותא מטל דחויו מנתך אתדכר דקדמיא ואחרא לותך אנון [מא, ד] מטל דחדא הי חרתא דכלהון בני אנשא קדם אלהא:

(מב, ו) [מא, ה] זרעא מתליא תולדתא דחטיא ושרבתא דוי לה תולדתא דעולא:

(מב, ז) [מא, ו] מן ברא עולא נאבד שולטנא ועם זרעה נעמר חוסרנא:

(מב, ח) [מא, ז] לאבא עולא בנוהי כאנא נלוטונה דמטלתה הוו בסירא בעלמא:

(מב, ט) [מא, ח] וי להון לאנשא עולא דדוונא מלוא להון עד מא ליומא דמותהון:

(*) [מא, ט] אנתתא ילדתא לחדותא דעמה ואן נמות אבא עולא בנוהי כאנא לא נתאבלון עלוהי:

(*) [מא, י]

(מב, י) [מא, יא] רשיעא גיר חרתה לאבדנא הי ושמא דעבדי טבתא לא נתעטא לעלם:

(מב, יא) [מא, יב] כף על שמך דהו נלויך מן אלפא דסימתא - דעתא מטל דמבטל מוהבתא וקימא:

(מב, לב) [מא, יב] כל דשאלין שלמה ושתיק הו הו גלוזא רבא:

(מב, לג) [מא, יב] שאלתא דשלמא דיהב אנת לה לא מפנא לך גועלנא דיהב אנת לה איכנא מפנא לך:

[פסוקים מא,יג - מא,כב לא מופיעים בגרסת ה-CAL]