לדלג לתוכן

בן סירא/פשיטתא/מ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(מ, א) [לט, יב] אסתכלו ואמר יולפני איך סהרא ביומי תרעסרא:

(מ, ב) [לט, יג] שמעוני זדיקא ונפרע בסרכון איך שושנא ואיך ארזא דשתילין על מיא:

(מ, ג) [לט, יג] ואיך בסמא טבא נבסס רוחכון [לט, יד] איך ריחא דלבנן בארזוהי ואיך עקרא דשושבת מלכא:

(מ, ד) [לט, טו] ארימו קלכון ושבחו אכחדא ואודו אלהא על כלהון עבדוהי:

(מ, ה) [לט, טו] מנו גנברותה בתשבחתא ובתודיתא ובקלא דמרא והכנא אמרו:

(מ, ו) [לט, טז] כלהון עבדוהי דאלהא יאין אכחדא וכלהון לצבותהון אתבריו:

(מ, ז) [לט, יז] ולית דנאמר הנא למנא והנא למנא מטל דכלהון בוליתא עבידין: [גירסת הפסוק ב-CAL יותר ארוך]

(מ, ח) [לט, יז] במאמרה מדנה שמשא ובמאמרה הוא מערב לה:

(מ, ט) [לט, יח] בחדותא צבינה מתעבד ולית דמשוחר לפוקדנה:

(מ, י) [לט, יט] עדביהון דכל בני בשרא לקובלה ולית דטשא מן קדמוהי:

(מ, יא) [לט, כ] לית דקליל וסגי קדמוהי ולית דעשון וקשא לקובלה:

(*) [לא, כא]

(מ, יב) [לט, כב] בורכתה איך נהרא רדיא ואיך נהרא עלמא משקיא:

(מ, יג) [לט, כג] הכנא רוגזה עממא דאן והפך ארעא דשקיהון למלחא:

(מ, יד) [לט, כד] ואורחתהון דזדיקא תריצן קדם אפוהי אף לרשיעא הנין מתפנין:

(מ, טו) [לט, כה] טבתא מן ברישית לטבא אתברית ואף לעולא אן טב ואל ביש:

(מ, טז) [לט, כו] ריש כלהון צבותא דבתבעין לחיא דבני אנשא מיא ונורא ופרזלא ומלחא וחטא ותרבא וחלבא ודבשא וענבא וחמרא ומשחא ותכסיתא ולבושא:

(מ, יז) [לט, כז] כלהין הלין לטבא מטאבן ולבישא ללוטתא מתהפכן:

(מ, יח) [לט, כח] אית רוחא דלפרעא איתברי וברוגזהין טורא עקרן בעדן רוגזא חילהין מחוין ורוחא דמן דברא אנון מזיחן:

(מ, יט) [לט, כט] נורא וברדא וכאפא דמותא כלהין הלין לדינא אתברי:

(מ, כ) [לט, ל] חיות שנא ועקרבא וחוותא חרבא ופרענא למובדו לרשיעא:

(מ, כא) [לט, לא] בעדנא דפקד להון חדין ובכל יומתהון לא מהפכין מלתה:

(מ, כב) [לט, לב] מטל דמן ברישית אתבריו אסתכלו בני אנשא דבכתבא כתיבן כלהין הלין:

(מ, לג) [לט, לג] וכלהין עבדוהי טבין צבו לזבנח אתברית: [מספר הפסוק מדלג כאן במהדורה הדפוסה]

(מ, לד) [לט, לד] ולית דנאמר דהנא ביש מן הנא מטל דכלהון קפיסין באוצרא ולעדנא זבנהון מתגנברין:

(מ, לה) [לט, לה] מכיל בכלה לבכון ברכו לאלהא ושבחו לשמה:

(מא, א) [מ, א] צבותא רורבאת ברא אלהא וגנסא תקיפא על בני אנשא מן יומא דנפקו מן כרסא דאמהון עד מא דסמכין לארעא דחיא:

(מא, ב) [מ, ב] תשבוחתהון ותרעיתא דלבהון וחרתא דמליהון עד מא ליומא דמותהון:

(מא, ג) [מ, ג] מן יתבי כורסותא דמלכא ועד מא ליתבי עפרא וכטמא [מ, ד] ומן קטרי תגא ועד מא אלילין דלבישין לבושא דמסכנותא:

(מא, ד) [מ, ה] רוגזא וכריותא וטננא ודחלתא ודחלת מותא חרינא וכריא ובעדנא דמתתגיחין על ערסתהון בשנתא דלליא מנד להון:

(מא, ה) [מ, ו] דמתמלך בחזוא דלליא איך גברא דערק מן קדם רדופא:

(מא, ו) [מ, ז] אן צבינא בלבה מתתעיר וחזא דלית ליה מדם:

(מא, ז) [מ, ח] עם כלהון בני בסרא צפתהון עמהון ועותרא מנד שנתהון:

(מא, ח)

[אין פסוקים מ,ט-י בגרסת CAL]

(מא, ט) [מ, יא] כל מדם דמן ארעא הו לארעא הפך ודמן רומא לרומא:

(מא, י) [מ, יב] כל מן דחטא ומדגל נבטל וכשירי עלמא אף הנון נתקימון:

(מא, יא)

(מא, יב) [מ, יג] נכסא דשוקרא איך נחלא נתגרפון ואיך נהרותא דמלין מן עננא קלילתא [מ, יד] כד הנון גליזין נגמרון:

(מא, יג)

(מא, יד) [מ, טו] וחלפא לאנשא רשיעא לא תהוא עקרהון גיר דחטיא איך שבלא דיעת על שנא דשקיפא:

(מא, טו) [מ, טז] ואיך חבלבלא דיעת על גדנפא דנחלא וקדם כל יורק חי יבשא:

(מא, טז)

(מא, יז) [מ, יז] ועבדא דכאנא בעדנא מתברכין ועבדא דזדיקא לעלם נתקימון ודמתקרב להון איך אנש דמשכח סימתא:

(מא, יח)

(מא, יט) [מ, יח] רבותא ואיקרא נקימון שמא ומן תרויהון מן דמשכח חכמתא:

(מא, כ)

(מא, כא) [מ, יט] בנינא ונצבתא מחדתין שמא ומן תרויהון אנתתא חכימתא:

(מא, כב) [מ, כ] חמרא עתיקא מחדא לבא וטבא מנה רחמותה דרחמא:

(מא, כג) [מ, כא] אבובא ואפודיא מבסמין זמרא ומן תרויהון לשנא דכיא:

(מא, כד) [מ, כב] יאיותא ושופרא רגתא דעינא ומן תרויהון שבלא דחקלא:

(מא, כה) [מ ,כג] רחמא וחברא בעדנא נתברכון ומן תרויהון אנתתא טבתא:

(מא, כו) [מ, כד] אחא ומעדרנא בעדנא דעקתא ומן תרויהון זדקתא פרקא:

(מא, כז) [מ, כה] דהבא וסאמא מקימין רגלא ומן תרויהון מלכא טבא:

(מא, כח) [מ, כו] חילא ותוקפא מרימין לבא ומן תרויהון דחלתא דאלהא:

(מא, כט) [מ, כו] לית בדחלתה דאלהא חוסרנא ולית למבעא עמה מעדרנא דחלתה דאלהא על כל מדם אתתרימא:

(מא, ל) [מ, כו] אחודיה ולא תרפיה מטל דלית אכותה [מ, כז] דחלתה דאלהא בעדנא מתברכא ולעל מן כל איקר הו משתבחא:

(מא, לא) [מ, כח] ברי מן דשאג לך לא תכליוהי לא תהוא טב למקטל ולא הוי טב למאחיו:

(מא, לב)

(מא, לג) [מ, כט] גברא דסבר על פתורא דאחרנא לא אנש נחשביוהי איך דחיא הו:

(מא, לד)

(מא, לה) [מ, כט] סנא נפשה מן דרחם רגיגתא ולגברא דידע הלין כאבא אנין דמעיא:

(*) [מ, ל] בפומה דחציבא תבסמי שאלתה ואיך נורא יקדא בגוה: [ב-CAL כתוב "בחציפה" במקום "בחתיבה"]