בן סירא/פשיטתא/לט

(לט, א) [לח, כד] חכמתה דספרא תוספי לה חכמתא ודלא מפרק סריקתא הו נתחכם:

(לט, ב) [לח, כה] מנא גיר נתחכם אחיד חרבא דפדנא ובתורא דבר ובתורא מתיר ושועיתה עם בני תורא:

(לט, ג) [לח, כו] ולבה רנא כלגתא דזרעה ושהרה לגמרו עבדה:

(לט, ד) [לח, כז] הכנא אף כלהון אומנא מתתזיעין אכחדא וליליא ואיממא בהון הו רנין:

(לט, ה) [לח, כז] בעבדא דגלפן ודטבעא ודמרגניתא אף חושביהון לעבדא דאומנותהון מתבעין:

(לט, ו) [לח, כח] למתב על כורא ולמתתכלו במאנא מתקלא שלהביתא דנורא מפקען בסרה ויקד בחמתא דנורא:

(לט, ז) [לח, כח] לוקבל סוכלא נרכן אידה ולוקבל צורתא דעבדה נצרן עינוהי:

(לט, ח)

(לט, ט) [לח, כט] הכנא אף פחרא דיתב על גיגלא ומזיע בפרסתה מאנא עינוהי במאני כל עבדה:

(לט, י) [לח, ל] ודרעוהי מפקעין טינא ועד לא מאת כפיף וגהין:

(לט, יא) [לח, ל] ולבה סים למגמרה עבדה ושהרה למפנא אתונה:

(לט, יב) [לח, לא] כלהון הלין מטל בסרהון וכל גבר בעבדא דאומנותהון נתחכמון:

(לט, יג) [לח, לב] ובלעדיהון לא מיתיבא מדינתא ואתר דעמרין לא נכפנון:

(לט, יד) [לח, לג] ברם למלכא דעמא לא נתבון ובכנושתא לא נתתרימון:

(לט, טו) [לח, לג] ועל כורסיא דדינא לא נתבון וקימא ודינא לא נסתכלון:

(לט, טז) [לח, לג] לא נתבינון יולפנא דחכמתא ובמלתא דחכימא לא נסתכלון:

(לט, יז) [לח, לד] מטל דבעבידותה דעלמא הנון נהירין ורניהון בעבדה דאומנותהון:

(לט, יח) [לט, א] ברם הו דיהב נפשה למדחל אלהא ולמסתכלו נמוסא דחיא:

(לט, יט) [לט, א] איך חכמתא דכלהון קדמיא נבעא ולות בניא קדמיא נתפנא:

(לט, כ) [לט, ב] ושועיתא דכל אנשא דעלמא נאלף ובדעימקן נתחשב:

(לט, כא) [לט, ג] חכמתא דמתלא נאלף ובכל סתירתא נסתכל:

(לט, כב) [לט, ד] בינת שליטנא נהלך ובינת מלכא ורורבנא נשמש:

(לט, כג) [לט, ד] במדינתא דעלמא נהלך טב וביש כעלמא ננסא: [כתוב "נכסא" בסוף הפסוק בגרסת-CAL]

(לט, כד) [לט, ה] ובלבה נסים למצליה ומן קדם אלהא נבעא רחמא נפתח פומה בצלותא ועל חטהוהי נבעא טבתא:

(לט, כה) [לט, ו] וברוחא דסכולתנותא נתחכם:

(לט, כו) [לט, ו] הו מפק מתלא חד תרין וגורון לה בתרעיתה:

(לט, כז) [לט, ז] הוא נסתכל מתלא וחכמתא ונשתכל בסתירתא הוא [לט, ח] נפק חכמתא דיולפנא ובנמוסי דחיא נשתכח:

(לט, כח) [לט, ט] ונאלפון סגיאא מן חכמתה ובעלמא לא נתטעא שמה:

(כט, כט) [לט, ט] ולא נבטל דוכדנה עד בא לעלם ושמה לא נתטעא מן דר לדר:

(לט, ל) [לט, י] חכמתה נתנין כנושתא ותשבחתה נאמר עמא:

(לט, לא) [לט, יא] אן נצבא באלף נשתבח ואן נשתוק בעמא זעורא:

(מ, א) [לט, יב] אסתכלו ואמר יולפני איך סהרא ביומי תרעסרא:

(מ, ב) [לט, יג] שמעוני זדיקא ונפרע בסרכון איך שושנא ואיך ארזא דשתילין על מיא:

(מ, ג) [לט, יג] ואיך בסמא טבא נבסם רוחכון [לט, יד] איך ריחא דלבנן בארזוהי ואיך עקרא דשושבת מלכא:

(מ, ד) [לט, טו] ארימו קלכון ושבחו אכחדא ואודו אלהא על כלהון עבדוהי:

(מ, ה) [לט, טו] מנו גנברותה בתשבחתא ובתודיתא ובקלא דמרא והכנא אמרו:

(מ, ו) [לט, טז] כלהון עבדוהי דאלהא יאין אכחדא וכלהון לצבותהון אתבריו:

(מ, ז) [לט, יז] ולית דנאמר הנא למנא והנא למנא מטל דכלהון בוליתא עבידין:
[גירסת הפסוק ב-CAL יותר ארוך]

(מ, ח) [לט, יז] במאמרה מדנה שמשא ובמאמרה הוא מערב לה:

(מ, ט) [לט, יח] בחדותא צבינה מתעבד ולית דמשוחר לפוקדנה:

(מ, י) [לט, יט] עדביהון דכל בני בשרא לקובלה ולית דטשא מן קדמוהי:

(מ, יא) [לט, כ] לית דקליל וסגי קדמוהי ולית דעשון וקשא לקובלה:

(*) [לא, כא]

(מ, יב) [לט, כב] בורכתה איך נהרא רדיא ואיך נהרא עלמא משקיא:

(מ, יג) [לט, כג] הכנא רוגזה עממא דאן והפך ארעא דשקיהון למלחא:

(מ, יד) [לט, כד] ואורחתהון דזדיקא תריצן קדם אפוהי אף לרשיעא הנין מתפנין:

(מ, טו) [לט, כה] טבתא מן ברישית לטבא אתברית ואף לעולא אן טב ואן ביש:

(מ, טז) [לט, כו] ריש כלהון צבותא דבתבעין לחיא דבני אנשא מיא ונורא ופרזלא ומלחא וחטא ותרבא וחלבא ודבשא וענבא וחמרא ומשחא ותכסיתא ולבושא:

(מ, יז) [לט, כז] כלהין הלין לטבא מטאבן ולבישא ללוטתא מתהפכן:

(מ, יח) [לט, כח] אית רוחא דלפרעא איתברי וברוגזהין טורא עקרן בעדן רוגזא חילהין מחוין ורוחא דמן דברא אנון מזיחן:

(מ, יט) [לט, כט] נורא וברדא וכאפא דמותא כלהין הלין לדינא אתברי:

(מ, כ) [לט, ל] חיות שנא ועקרבא וחוותא חרבא ופרענא למובדו לרשיעא:

(מ, כא) [לט, לא] בעדנא דפקד להון חדין ובכל יומתהון לא מהפכין מלתה:

(מ, כב) [לט, לב] מטל דמן ברישית אתבריו אסתכלו בני אנשא דבכתבא כתיבן כלהין הלין:

(מ, לג) [לט, לג] וכלהין עבדוהי טבין צבו לזבנח אתברית: [מספר הפסוק מדלג כאן במהדורה הדפוסה]

(מ, לד) [לט, לד] ולית דנאמר דהנא ביש מן הנא מטל דכלהון קפיסין באוצרא ולעדנא זבנהון מתגנברין:

(מ, לה) [לט, לה] מכיל בכלה לבכון ברכו לאלהא ושבחו לשמה: