בן סירא/פשיטתא/לז
(לז, א) [לז, א] ולרחמה אמר דרחמא ברם אית רחמא דשמה רחמא [לז, ב] דלא מטא עד מא למותא:
(לז, ב) [לז, ב] רחמא דשררא איך נפשך נהוא לך:
(לז, ג)
(לז, ד) [לז, ב] סנאא ובישא למנא אתבריה אלא לממלא ארעא עבדא דעולא:
(*) [לז, ג]
(לז, ה) [לז, ד] ביש רחמא דקריב לפתורא ובעדן קעתא קאם מן קבול:
(לז, ו) [לז, ה] טב רחמא דמתכתש לוקבל בעל דבבא ואחיד סכרא:
(לז, ז) [לז, ו] לא תשבח רחמך בקורבא ולא תשלטיוהי בביתך:
(לז, ח) [לז, ז] כל מלוכא חזי ברם אית מלכא דשפיר עביד:
(לז, ט)
(לז, י)
(לז, יא) [לז, ח] מן מלוכא עולא טר נפשך ודע לוקדם מנא בעא מטל דאף הו בנפשה הו מתרעא:
(לז, יב) [לז, ח] דדלמא נרמא עליך תוכא בישא [לז, ט] ונאמר מא טבא הו אורחך ונקום מן קבול ונחזא בצערך:
(לז, יג)
(לז, יד) [לז, י] לא תתמליך בסנאך ומנה כסא ראזא:
(לז, טו) [לז, יא] עם אנתתא דלא דגורי ועם סנאא דלא תתכתש ועם תגרא על תאגורתה ועם מזבננא על זבנה:
(לז, טז) [לז, יא] עם עולא למעבד דשפיר ועם אינא דלית לה רחמא למעבד רחמא:
(לז, יז) [לז, יא] עם אגירא דמדגל בעבדה ועם אגירא עולא לא תקטור ראזא ועם עבדא דבעא למטלם מרוהי לא תהוא לה בעל מלכא:
(לז, יח) [לז, יב] עם אנשא זדיקא הוית עמר דהנון דחלין למחטא קדם אלהא ולבהון שוא עם לבך ואן מבאש לך לנפשה הו מבאש ואן מטאב לך לנפשה הו מטבא [לז, יג] מטל דהימנותה הי תחיוהי ואף הו מהימן הו אכותך:
(*) [לז, יד] לבא דבר אנשא נחדא באורחה יתיר מן עותרא דעלמא דלא מהמנא: [המילה "זבנא" מופיע בשוליים של המהדורה בין "עותרא בעלמא" ו"דלא מהמנא", אך לא מופיע גוף הפסוק]
(לז, יט) [לז, טו] ועם כלהין הלין הוית מצלא לאלהא דהו נתקן אורחך בקושתא [לז, טז] קדם בני אנשא וקדם כל מדם:
(*) [לז, יז]
(לז, כ) [לז, יח] מריא ברא כל טב וביש חיא ומותא ודשליט בלשנה נתפצא מן בישא:
(לז, כא) [לז, יט] וכל מן דחכים ברעינה הוית סכלא:
(לז, כב) [לז, כ] אית גיר דחכים ובשועיתה מסתנא ומן כל איקר כלא נפשה:
(*) [לז, כא]
(לז, כג) [לז, כב] ואית חכימא דבכל עדן חכים פאריהון דחכימא לנפשיהון:
(לז, כד) [לז, כג] ואית חכימא דלנפשה חכים ופארא דעבדוהי מן חזוא דאפוהי:
(לז, כה) [לז, כד] ודחכים לנפשה נשבע תפניקא ונשבחינה כלהין חזיוהי:
(*) [לז, כה]
(לז, כו) [לז, כו] חכימא דעמא נארת איקרא ושמה קים לחיא דלעלם:
(לז, כז)
(לז, כח) [לז, כז] ברי בחייך נסא נפשך וחזי מדם דביש לה לא תתל לה:
(לז, כט) [לז, כח] מטל דלא הוא כל מאכולתא טבא ולא כל נפשא בקליל מתידעא:
(לז, ל) [לז, כט] לא תסגא לח מאכולתא דתפניקא ולא תבאש עינך על מאכולתא סגאיתא:
(לז, לא) [לז, ל] מטל דמן סגיאותא דמאכולתא הוא מרעא ודמסגא למאכל מתכרה:
(לז, לב) [לז, לא] סגיאא גיר דמיתו מטל מאכולתא סגיאותא ודמזדהר מוסף חיא: