בן סירא/פשיטתא/לה

(לה, א) קורבניהון דזדיקא צלותא דפומהון ועבדיהון שמיא בזעין:

(לה, ב) אן עבדת מדם דכתיב בנמוסא אסגת פולחנא ודנטר פוקדנא טוביה לרוחה:
רמא חובלא טבא מן דמקרב קורבנא ודעבד זדקתא נטר נמוסא הו:

(לה, ג) צבינה דאלהא למסטא מן כל דביש וכלי הילך דלא תעבד דסנא:

(*) לא תתחזא קדמוהי סריקית מטל דכל דעבד דשפירי נטר פוקדנא הו:

(לה, ד) מוהבתא דבר אנשא טבא תתקבלי ודוכרנהון דזדיקא לא נתטעא לעלם:

(לה, ה) בעינא טבתא הב למסכנא ולא תתזיע במוהבתך:

(לה, ו) בכל מוהבתך נהוין נהירן אפיך ובחדותא אוזף למן דלא פרע לך:

(לה, ז) מטל דאלה פרועא הו ורבו רבון הו פרע לך:

(לד, ח) הב לאלהא אכמא דיהב בעינא טבתא ובאידא רבתא מן דיהב גיר למסכנא לאלהא הו מוסף מנו גיר פרוע אלא אן הו:

(*) לא תשתוחר מטל דלא מקבל ולא תתכל על קורבנא דחטופיא:

(*) מטל דאלהא עבד דינא הנא ולית קדמוהי מאסב באפא:

(לה, ט) עאלא קדמוהי צלותה דמסכנא ובעותא דעייקי רוח שמע:

(לה, י) לא שבק אנקתא דיתמא וצלותא דארמלתא שמע:

(לה, יא) מרדא דנפשה דמסכנא הו שמע וצלותה דמסכנא עננא מרכנא:

(לה, יב) צלותהון דמסכנא לעל מן עננא סלקא וקדם מרא רבותא עאלא לא עברא עד מא דמבדק עליה ודינא דקושתא דאן:

(לה, יג) ואף מריא לא נסלא ולא נשבוק ולא נבטל עד מא דנתבע עבדיהון דעולא ולעממא נהפך פורענא עד מא דנובד עושנהון דחטיא:

(לה, יד) ולשליטנא עולא מספקו נפסק עד מא דנהפך לבישא חובליהון ולעבדי עולא תרעיתהון:

(לה, טו) עד מא דנדון דינא דעמה ונחדא אנון בפורענותה:

(לה, טז) ונבהת סנאא בעדנא דאולצנא איד(?) עננא דמטרא בזבנא דמתבעא: