בן סירא/פשיטתא/לד

(לד, א) [לד, א] דבעא סריקותא משכח כדבותא וחלמא וחדותא סריקתא:

(לד, ב) [לד, ב] איך אנש דאחיד טללא ומפרח עופא הכנא הו מן דמהימן לחזוא דלליא:

(לד, ג) הכנא הו חזוא וחלמא דלוקבל פרצופא דמותא דאפא:

(לד, ד) ומן ריש עמה נפק זכותא ומנו כדבא דנזכא:

(לד, ה) כל נחשא וקצמא וחלמא טעיותא ודמהימן להון תמן לבה:

(לד, ו) ואן לא מן קדם אלהא אתפקד למטעא בחושבני לליא לא תתל להון לבך:

(לד, ז) סגיאא גיר דבחלמא טעו אורחא ואתתקלו בשביליהון:

(לד, ח) באתרא דלית בה חטהא רעא אלהא מטל דהכ(?)מתא דעולא בלליא מתהימנא:

(לד, ט) גברא חכימא נבקא סגי ודכשר מדם בצא:

(לד, י) דלא נסי קליל הו ידע ודנסי לסגי חכמתא:

(לד, יא) סגי חזית כד נסית וצבותא סגיאתא עבר עלי:

(לד, יב) זבנתא סגיאתא למותא מטית ואתפצית מטלתהין:

(לד, יג) צבינא דדחלוהי עבד מריא מטל דרב הו סברה ופרק:

(לד, יד) דדחל אלהא טוביה לרוחה על מן אתתכל ומנו הוא לה סמוכא:

(לד, טו)

(לד, טז) עינוהי דמריא על כלהון עבדוהי ומגן ופרק ותוכלנא הו רבא ומסתרנא מן סגאא ופרוקא מן בעל דבבא ומשוזבנא הו מן מחותא וסמך מן דלמפל:

(לד, יז)

(לד, יח) חדותא דלבא ונוהרא דעינא ואסיותא דחיא ובורכתא הלין כלהין אעפא על זדיקא נאתין:

(לד, יט) עלותהון דעולא עולא אנין ולא מתקבלין קורבניהון:

(לד, כ) לא גיר צבא אלהא בעלותהון דחטיא ולא בסוגאא דקורבניהון שבק להון:

(לד, כא) איך אנש דנכס ברא קדם אבוהי הכנא מן דמקרב קרבנא מן דמסכנא:

(לד, כב) לחמא דחסרא חייהון דמסכנא ודכלא לה מנהון אשד דמא זכיא:

(לד, כג) דקטל לחברה ירת נכסוהי ודאשר דמא זכיא לאלהא גלא דטלם אגרא דאיגרא טלם לבריה והו מקבל פורענא בישא:

(לד, כד) חד בנא ואחרנא סתר מנא אהניו אלא עמלא סריקא:

(לד, כה) [לח, כט] חד מברך ואחרנא מליט בקלא דמן מן תריהון נשמע אלהא:

(לד, כו) [לח, ל] דסחא מן מיתא והפך קרב לה מנא אהני מן מסחותה:

(לד, כז) [לד, לא] דצאם מן חטהוהי והפך עבד להון צלותה מנו שמע או מנא אהני דצא: