לדלג לתוכן

בן סירא/פשיטתא/לג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(לג, א) [לג, א] דדחל אלהא לא נפגע בה בישא אלא אן בנסינא ונהפוך ונתפלט:

(לג, ב)

(לג, ג)

(לג, ד) [לג, ב] איך גיגלא קלילתא לבה דעולא ואיד חזירא כלהין תרעיתה:

(לג, ה) איך סוסיא עתירא רחמוהי דעולא דתחית כל מן דרחם לה צהל:

(לג, ו) למנא אית יומא בשנתא דמן יומתא פריש מטל דכלהון נהירא יומתא דשנתא משמשין:

(לג, ז) ברם בחכמה דאלהא אתפרשה ועבד מנהון זנבא ועדנא:

(לג, ח) מנהון ברך וקדש ומנהון עבד למנינא דיומתא:

(לג, ט) ואף בני אנשא כלהון מן טינא אתעבדו ומן עפרא אתברי אדם:
ברם בחכמתה דאלהא פרש אנון ועבד אנון עמורא דארעא:

(לג, י)

(לג, יא) מנהון ברך וארים ומנהון קדש ועד מא לותה מטיו ומנהון לט והפך ועקר אנון מן מדיריהון:

(לג, יב) איך טינא דגביל באידא דפחרא הכנא אנשא בידה דבריה למקמותא בכל עדבוהי:

(לג, יג) לוקבל בישא אתברי טבא ולוקבל מותא אתברי חיא ולוקבל נוהרא אתברי חשוכא:

(לג, יד) הכנא חוי אלהא עבדוהי כלהון תרין תרין חד לוקבל חד:

(לג, טו) ואף אנא אחרית אתיה איך מבערנא דכרמא בתר קטופא:

(לג, טז) ובטבתה דאלהא אנא קמת ואיך קטופא מלית מעצרתי:

(לג, יז) שומעוני שליטנא דעמא ורורבנא דכנושתא צותוני:

(לג, יח) ברא ואנתתא ואחא ורחמא לא תשלט בך בחייך:

(לג, יט) עד אנת חי ונשמתא בך לא תשלט בך כל בסר לא תתל לאחרנא נכסיך למוהפך ולמנא מנהון:

(לג, כ)

(לג, כא) מטל דטב הו דנבעין מנך בניך מן דתבעא אנת מנהון:

(לג, כב) בכל עבדיך הוית מעלי ולא תתל מומא באיקרך:

(לג, כג) ובזבנא דנגמרון מנינא דיומיך ביומא דמותך אורת נכסיך לבניך:

(לג, כד) כסתא שוטא וטענא לחמרא ומרדותא ולה(?)מא ופולחנא לעבדא:

(לג, כה) לא תתל לה ניחא ואן ארימא ברישה בעא חרורא:

(לג, כו) פלוח בעבדך ולא נמרוד מטל דסוגאא דבישא עבד בטלנא:

(לג, *) [לג, כח] ואיכנא דולא לה אשלטיהי בביתך:

(לג, *) [לג, כח] ואן לא שמע לך אסגא אסירוהי [לג, כט] לא דין הכנא על כל נש: ודלא בנמוסא לא תעבד צבו:

(לג, כט) [לג, ל] אן חדהו עבדך נהוא אכותך מטל דאכותך הכנא חוסרנך:
[לג, לא] אן חדהו עבדך איך אחוך חשוביהי לא תתכתש כדמא דנפשך:

(לג, ל) [לג, לא] מטל דאן תטרפיוהי נפוק נאבד ובאידה אורחא תשכחיוהי: