בן סירא/פשיטתא/כד

(כד, א) [כד, א] חכמתה תשבחי נפשה ובגו עמה דאלהא תתיקרי:

(כד, ב) [כד, ב] בכנושתא דאלהא תפתחי פומה ובגו חילותה תשתבחי:

(כד, ג) [כד, ג] איך מן פומא דעליא נפקת ואיך ערפלא כסית ארעא:

(כד, ד) [כד, ד] אנא במרומא עליא נקשת משכני וכורסי בעמודא עננא:

(כד, ה) [כד, ה] בשמיא אכחדא עמה שרית ובעקרא דתהומא אנא הלכת:

(כד, ו) [כד, ו] במבועא דמיא ובשתאסא דתביל ובכלהון עממא ואמותא אשתלטת:

(כד, ז) [כד, ז] ובהלין כלהין ניחא בעית לה דבאינא יורתנא אשרא:

(כד, ח) [כד, ח] הידין פקדני מרא כל ומן דעבדני ואשרי משכני אמר לי:

(כד, ט) [כד, ח] דביעקב שרי ואשתררי ביסראין:

(כד, י) [כד, ט] מן קדם עלמא אתברית ולעלם עלמין לא נבטל דוכרני:

(כד, יא) [כד, י] במשכנא קדיש קדמוהי שמשת ותוב בצהיון אנא קמת:

(כד, יב) [כד, יא] בקריתא דרחימא לה אבותי אתתניחת ובאורשלים שולטני הוא:

(כד, יג) [כד, יב] ואתרבית בעמא יקירא כמנתה דמריא נבגו ירתותה יסראיל:

(כד, יד) [כד, יג] איך ארזא אתרבית בלבנון ואיך אילנא דמשחא בשניר טורא דתלגא:

(כד, טו) [כד, יד] איך דקלא אתרבית בינגדי ואיך ערבת ורדא באיריחו:

(כד, טז) [כד, יד] איך זיתא אתרבית בפקעתא ואתרבית איך דולבא על מיא:

(כד, יז) [כד, טו] איך קינומא ועטרא דבסמא ואיך מורא טבא אבסמת ריחי:

(כד, יח) [כד, טו] ואיך לבונתא וחלבניתא וטפרא ופרסמא ואיך משחא טבא יהבת ריחי:

(כד, יט) [כד, טז] אנא איך רורודפנא נקשת עקרי וסוכי תשבוחתא ואיקרא:

(כד, כ) [כד, יז] אנא איך גפתא יאית שופרא ונורבי נורבי זיוא והדרא:

(*) [כד, יח]

(כד, כא) [כד, יט] סטו לותי כל דמתרגריגין לי ומן עללת טבתא תתפנקון:

(כד, כב) [כד, כ] מטול דיולפני מן דבשא חלא ולדירתין מן ככריתא:

(כד, כג) [כד, כא] אכולי תוב נכפנון לי ושתיי תוב נצחון לי:

(כד, כד) [כד, כב] דשמע לי לא נפל וכל עבדוהי לא נתחבלון:

(כד, כה) [כד, כג] כלהין הלין בספרא דקימה דמריא כתיבן:

(כד, כו) [כד, כג] נמוסא דפקדן מושא יורתנא הו לכנושתה דיעקוב:

(*) [כד, כד]

(כד, כז) [כד, כה] דמליא איך נהרא פישון חכמתא ואיך חדקלא ביומי עללתה:

(כד, כח) [כד, כו] ומטיפא איך פרת סכולתנותא ואיך יורדין ביומי ניסן:

(כד, כט) [כד, כז] ומשפעא איך נהרא יולפנא ואיך גיחון ביומי קטפא:

(כד, ל) [כד, כח] לא נגמרונה לחכמתא ואחריא לא נדרכונה:

(כד, לא) [כד, כט] מטל דמן ימא רבא סגית חכמתא ומחשבתא מן תהומא רבא:

(כד, לב) [כד, ל] אף אנא איך נהרא דמשקא ואיך אמא דמיא דנחתא לגנא:

(כד, לג) [כד, לא] אמרת דאשקא גנתי וארוא משכבתי:

(כד, לד) [כד, לא] והאאף הו הוא לי נחלא ונהרי מטא על ימא:

(כד, לה) [כד, לב] תוב יולפני בצפרא אמר ואשבקיוהי לדרא סגיאא:

(כד, לו) [כד, לג] תוב יולפני בנביותא אמר ואחריתה עד מא לרוחקא: