בן סירא/פשיטתא/יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(יז, א) [יז, א] אלהא מן ארעא בריהי לאדם ומהפך נהפכיוהו לגוה:

(יז, ב) [יז, ב] מנינא דיומתא פלג להון דנהוון קיימין ואשלט אנון בכל מדם:

(יז, ג) [יז, ג] בחכמתא אלבש אנון ובגנברותא וכסי אנון דחלתא:

(יז, ד) [יז, ד] וארמי דחלתהון על כל בסר על חיתא ועל פרחתא:

(*) [יז, ה]

(יז, ה) [יז, ז] חכמתא ותרעיתא מלא לבהון טב ובישא אלף אינון: [פסוק ז מופיע לפני פסוק ו בסורסית]

(יז, ו) [יז, ו] וברא להון פומא ולשנא ועינא ואדנא ולבו למסתכלו פלג להון:

(יז, ז) [יז, ח] למחויו אנון גנברותא דעבדוהי דנסתכלון פרישתה:

(יז, ח) [יז, ח] דנהוון משתעין בעלמא דחלתה

(*) [יז, ט]

(יז, ח) [יז, י] ולשמא דקודשא נהוון משבחין:

(יז, ט) [יז, יא] סם קדמיהון קימא ונמוסא דחיא אלף אנון:

(יז, י) [יז, יב] קימא דעלמא אקים עמהון ודינוהי אודע אינון:

(יז, יא) [יז, יג] ותושבחתא דאיקרא חזו בעיניהון ואיקר ממללא שמעון באדניהון:

(יז, יב) [יז, יד] ואמר להון אזדהרו ולא תכדבון ופקד אנון גבר על חבריה:

(יז, יג) [יז, טו] אורחתהון קדמוהי גלין ולא עברין מן לוקבל אפוהי:

(*) [יז, טז]

(יז, יד) [יז, יז] על כלהון עממיא אקים שליטנא ומנתה דמריא יסראיל:

(*) [יז, יח]

(יז, טו) [יז, יט] כלהין עבדיהון איך שמשא דניחין קדמוהי וגלין ליה כלהין תרעיתהון:

(יז, טז) [יז, כ] לא כסין חוביהון מן קדמוהי וחטהא דכלהון בני אנשא כתיבין לקובלה:

(*) [יז, כא]

(יז, יז) [יז, כב] זכותא דכלהון בני אנשא חתימא וסימא לותיה וטיבותא דכלהון בני אנשא איך בבתא דעינא נטירא קדמוהי:

(יז, יח) [יז, כג] ובתר הלין נתגל ונפרע אנון וחוביהון ברישהון נתל:

(יז, יט) [יז, כד] ברם לתיבא יהב תיבותא ונובד לכל דלזריקא ממהרין:

(יז, כ) [יז, כה] תובו לות מריא ותתובין מן דלמאבד:

(יז, כא) [יז, כה] תובו מן דלמחטא ולא למרגזו:

(*) [יז, כו]

(יז, כב) [יז, כז] מטול דמנא אית ליה חנינא לאלהא בכל מן דאבדו בעלמא חלף אילין דחיין ויהבין ליה תודיתא:

(*) [יז, כח]

(יז, כג) [יז, כט] מה סגיאין רחמוהי דאלהא דשבק לאילין דתבין לותיה:

(יז, כד) [יז, ל] מטול דלא מהוא איך הלין בני אנשא אף לא תרעיתה איך דבני בשרא:

(יז, כה) [יז, לא] מא דעבד שמשא מן יממא אף הוא לה חשוכא היכנא הו בר אנש דלא כבש יצריה מטול דבשרא ודמא הוא:

(יז, כו) [יז, לב] חילותא דשמיא דאן אלהא אף לבני בשרא דהנון עפרא וקטמא:

(יז, כז) [יח, א] מנו משכח למחויו עבדוהי או מנו נמנא גנברותיה:

(יז, כח) [יח, א] עלמא כלא מתבקא אכחדא ומריא בלחודוהי זכי:

(יז, לג) [יח, ז] בשולמהון דבני אנשא הנון משרין ואם נתובין נתמהון:

(יז, לד) [יח, ח] מנו אנון בני אנשא ומנא הסרנהון ומנא יתרנהון ומנא טיבותהון ומנא בישותהון:

(יז, לה) [יח, ט] ומנינא דחיוהי דבר אנשא כד נסגא למחאא מאא שנין [יח, י] איך דממלא גורא מן ימא ואיך פרדתא מן חלא:

(יז, לו) [יח, י] אלף שנין מן עלמא הנא לא איתהון איך חד יומא בעלמא דזדיקא:

(יז, לז) [יח, יא] מטול הנא מאגר רוחיה עמהון ואשר עליהון רחמוהי:

(יז, לח) [יח, יב] מטול דידע דחרתהון בישא הי מטול הנא אסגי שובקנהון:

(יז, לט) [יח, יג] רחמא דבר אנשא על קריב בסריה ורחמה דאלה על כלהון עבדוהי:

(יז, מ) [יח, יג] מחכם ורדא ומלף להון ומהפך להון איך רעיא טבא דרעא לגזריה:

(יז, מא) [יח, יד] טביהון לאילין דמסברין לרחמוהי ואילין דמקבלין לדינוהי: