בן סירא/פשיטתא/יד

(יד, א) [א] טובוהי לגברא דלא קלקלא פומיה ולא אתכסש דינא מן עינוהי:

(יד, ב) [ב] טובוהי לגברא דלא בסרתה נפשה ולא בטלו כל סוערנוהי:

(יד, ג) [ג] ללבא זעורא לא יאא עותרא ולגברא דבישא עינא לא יאא ממונא:

(יד, ד) דכלא מן נפשה מכנש לאחרנא ובטבתה נחדא נוכריא:

(יד, ה) דביש לנפשה למן מטאב ולא נקדא (נחדא) בטבתא:

(יד, ו) דביש לנפשה לית דביש מנה והו מקבל פורענא בישא:

(יד, ז) ואן גדש ואטאב מטעא הו טעא ובאחריתה נחזא בבישתה:

(יד, ח) בעינוהי דסכלא זעוריא הי מנתה ומן דנסב דחברה מובד נפשה:

(יד, ט) עינא בישתא מסניא לחברא ויבישא רמיא על פתורא:

(יד, יג) אן אית לך ברי שמש נפש ואין אית לך אטאב לך:

(יד, יד) ואתדכר דעד מא להשתא מותאך אחזית וגזירת שיול לא אתחזית לך:

(יד, טו) לאחרנא גיר שבק אנת נכסיך ולאותך לאילין דרמין פצא:

(יד, טז) לא תתכלא מן טבתא דיומא וריגתא סניתא לא תארג:

(יד, יז) עד לא תמות אטאב לרחמך ומדם דשאל לך הב לך:

(יד, יח) הב וסב ותרסא נפשך וכל מדם דשפיר למעבד קדם אלהא עבד:

(יד, יט) מטל דכלהון בני אנשא מבלא בלין ודרא דעלמא ממת מיתין:

(יד, כ) איך טרפא דאילנא דהלין נתרין והלין נצין הכנא אנון דרא דבסרא ודמא, דרא מאת ואחרנן מתילד:

(יד, כא) וכל עבדוהי מתבדקין קדמוהי ועבד אידוהי אזל בתרה:

(יד, כב) טובוהי לגברא דבחכמתא נהו רנא ובסכולתנותא נתהגא:

(יד, כג) דנפנא על אורחתה לבה ובשביליה נסתכל:

(ידף כד) ולמפק בתרה איך מעקבנא ועל שביליה נהוא כמין:

(יד, כה) ונדיק עליה מן כוין ועל תרעיה נהוא צאת:

(יד, כו) ונשרא חדרא ביתה ובאסיה נקוש סכוהי:

(יד, כז) ונשרא במשריא טבא, דנרמא אידוהי על סוכיה ובינת סרעיפיתה נהוא עמר:

(יד, כח) ונתב בטללה מן שרבא ובמדיריה נהוא מטיל: