בן סירא/פשיטתא/יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) [יא, א] חכמתא דמסכנא תרים רישה ובינת שליטנא תותביוהי:

(ב) [יא, ב] לא תשבח לבר אנשא דשפיר בחזוה ולא תגנא לבר אנשא דסנא בחזוה:

(ג) [יא, ג] מטל דשיטא הי בעופא דבוריתא וריש טובא דכלהין עללתא אבה:

(ד) [יא, ד] במן דלביש רוקעא לא תגחך ולא תשיט לבר אנשא דמרירן חנכוהי:

(ה) [יא, ד] מטל דפרישין אנון דאזוהי דאלהא ומטשין מן בני אנשא עבדוהי:

(ו) [יא, ה] סגיאא שיטא דיתבו על כורסיא דמלכותא ודלא סלקין הוו על לבא לבשו לבושא דאיקרא:

(ז) [יא, ו] סגיאא מלכא דאצטערן אכחדא ודמיקרין דאתבצרו מן איקריתון:

(ח) [יא, ז] עד לא תבקא לא תשתותף, עקב לוקדם והי דין עבד שדכא:

(ט) [יא, ח] עד לא תשמע לא תתל פתגמא ובגו שועיתא לא תמלל:

(י) [יא, ט] אן אית בך חילא לא תתחרא ובגו עולא לא תסגא טלומיך:

(יא) [יא, י] ברי (לא תסגי עסקך) דלמא תסגי בישתך ודרהט למסגיותא לא זכא:

(יב) [יא, י] ברי אן לא תרהוט לא תדרוך ואן לא תבעא לא תשכח:

(יג) [יא, יא] אית דרהט ולאא ועמל ובכלהין הו משתוחר:

(יד) [יא, יב] אית דלאא ועמל וחסיר פגרה וחסיר כל יתיר מסכנותא:

(טו) [יא, יב] מאמרת דמריא עלוהי נטאב ונפציוהי מן עפרא ומן קטמא:

(טז) [יא, יג] ארום רישה ודמרמה ונתמהון עלוהי סגיאא:

(יז) [יא, יד] טבתא ובישא חיא ומותא עתירא ומסכנא קדם אלהא שוין אנון:

(יח) [יא, יד] חכמתא ונקפותא וידיעתא דנמוסא מן לות מריא חי, חובא ואורחתא דעבדא טבא מן לותה אינון:

(יט) [יא, יד] טעיותא וחשוכא לחטהא אתבריה ועם אילין דמתרבין בבישתא בישתא עמהון סבא:

(*) [יא, טו]

(*) [יא, טז]

(כ) [יא, יז] מוהבת דמריא מקויא לדחלוהי וצבינה לעלם נתקן:

(כא) [יח] אית דעתר מן מסכנותה ואית דלא לוא לה עותרה:

(כב) [יט] ובעדנא דאמר אשכחת לי ניחא הא מכיל אכול מן טבתי:

(כג) [יט] ולא ידע מנא הויא חרתה דשביק להון לאחרנין ומאת:

(כד) [כ] ברי קום על אורחך ועליה אסתמך ובעבדיה זל ואעתק:

(כה) [כא] ולא תתדמר בעבדא דעולא אלא סכא למריא וקוה בנוחרה:

(כו) [כא] מטל דקרב הי קדם מריא למעתרו למסכנא מנשיל:

(*) [כב]

(*) [כג]

(*) [כד]

(כז) [כה] באשתה דיומא תשכח טבתא וחרתה דבר אנשיא תהוי עלוהי:

(כח)

(כט)

(ל)

(לא)

(לב)

(לג) [כח] עד לא תבקא לאנש לא תשבחיוהי מטל דבאחריתא הי משתכח בר אנשא:

(לד) [כט] לא לכל בר אנש למעלו לביתך כמאנוהי גיר דנכלותא סגיאון אנון:

(לה) [ל] איך חגלא צידא בקלוביא (בכלוביא) לבה דגאיא ואיך דוקא דתאר למפולתא מא סגיאון חוביהון דעולא:

(לו) [ל] איך כלבא דלכל כי\בי(?) עאל וחטף הכנא עולא לכל כי\בי(?) עאל ושגש:

(לז) [לא] וטבתא לבישא הפך ובמאני רגתא יהב תוקלתא:

(לח) מן קליל סרכתא יקדא נורא הכנא בר אנשא עולא אשד דמא איך מיא:

(לט) דחל מן בישא מטל דלביש ברא דלמא מומא דעלמא תסב:

(מ) [לד] לא תתדבק לעולא דלמא נקלקל אורחך ונהפכך מן קימך:

(מא) לא תשרי נוכריא גו ביתך דלא נבטליך מן שלותיך ונפטרך מן דירתך: