בן סירא/פשיטתא/ט

(א) [א] לא תטן באנתתך דלא תאלף עליך חכמא בישא:

(ב) [ב] לא תתל לאנתתא נפשך למשלטותא על כל מן דאית לך:

(ג) לא תענא עם זניתא דלא תפול במצידתה:

(ד) [ד] עם זמרתא לא תסתור דלמא תובדך בשועיתה:

(ה) [ה] בבתולתא לא תתבקא דלמא תתחיב בפרניסה אעפא:

(ו) [ו] לא תתל לזניתא נפשך, דלא תובד יורתנא דנכסיך:

(ז) ותצטער בשוקי דמדינתא ותתכתב בגורא דחובא:

(ח) עם מרת ביתא לא תסמוך יצילך ולא תמזוג עמה חמרא עתיקא:

(ט) [ט] דלמא יסטא לבך בתרה וחיב מותא תחות לשיול:

(י) אפיך באנתתא שפירא לא נחורן ולא תתבקא בשופרא דלא דילך:

(יא) בשופרא גיר דאנתתא סגיאא אבדן ורחמתה איך נורא יקדא:

(יב) עם אנתת גברא לא תסגא ממללא ולא תגר עמה שועיתך דלמא יסטא בתרה לבך ובדמא היבא תחות לשיול:

(יג) [י] לא תשבוק רחמא עתיקא מטל דחדתא לא מטא ליה:

(יד) [י] רחמא חדתא איך חמרא חדתא דבד נעתק תשתיוהי:

(טו) [יא] לא תטן שאנשא רשיעא מטל דלא תדע מנא הויא חרתה:

(טז) [יב] לא תטן בעולא דמצלח ותדכר דעדמא למותא אנש לא זכא:

(יז) [יג] ארחק מן אנשא דשליט למקטל ולא תדחל דחלתא שמותא:

(יח) [יג] ואן קרב אנת ליה לא תחיב נשמתך:

(יט) [יג] ודע דבית פחא אנת פתע, ועל נשבא אנת מהלך:

(כ) [יד] איך חילך עני חברך, ועם חכימא הוית קטר ראזא, [טו] עם מן דדחל אלהא נהוון חושבניך, וכלהון אורחתך בדחלתא דמריא:

(כא) [טז] אנשא כאנא נהוון אכלי פתורך, ובדחלתא דאלהא תהוא תשבוחתך:

(י, א) [יז] איך עבדוהי תשבוחתא דאומנא ושליט בעמח איך שליטנוהי:

(י, ב) [*] בחכמתא דדינא תתקני מרינתא ושליט בעמה חכים וסכולתן:

(י, ג) [יח] דחיל בקריתא גברא פכנא ודנסב על פומיה מסתנא: