בן סירא/פשיטתא/ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) [א] לא תענא עם גברא דקשה מנך דלמא תפול באידוהי:

(ב) [ב] לא תענא עם מרא דהבא דלמא יתקול מתקלך:

(ג) [ב] מטל דלסגיאא אובד דהבה ואף לבא דמלכא הי משטא:

(ד) [ג] לא תצא עם גברא פכנא(?) ולא תסים אל נורה קיסא:

(ה) [ד] לא תצא עם זלילא דלא נצערונך יקירא:

(ו) [ה] לא תחסר לאנשא דתאב מן חטאוהי אתדכר דכלן חטיין:

(ז) [ו] לא תגחך אל אנשא דסאב אתדכר דמנן סאבין:

(ח) [ז] לא תחדא על אנשא דמאת אתדכר דכלן מיתין:

(ט) [ח] לא תשבוק שועיתא דחכימא ובמתליתון הוית דריש:

(י) [ח] אף שועיתא חולא די להון לא תסרוח מטל דמנהון תקבל יולפנא בעדנא דתקום קדם שליטנא:

(יא) [ט] לא תתעיק בשועיתא דסבא דשמעו מן אבתיהון:

(יב) [ט] מטל דמנהון תקבל יולפנא בזבנא דמתבעא למפניו פתגמא:

(יג) [י] לא תהוא שותפא לרשיעא גמירא דלא תאקד בגו זלתא דנורה:

(יד) [יא] לא תקום מן קדם עולא דלא נהוא כמאנא\כמאגא קדמיך:

(טו) [יב] לא תוזף למן דעשין מנך ואן אוזפת הוי איך מובד:

(טז) [יג] לא תערוב למן רעשין מנך ואן ערבת הוי איך פרע:

(יז) [יד] לא תתב עם דינא עולא בדינא דלא איך צבינה תדון עמה:

(יח) [טו] עם גברא קשיא לא תאזל באורחא דלמא נקשא בישתך מטל דהו לוקבל אפוהי אזל ואנת בסכלותה תובד:

(יט) [טז] עם עולא לא תצא מצותא ולא תצא עמה באתרא חורבא:

(כ) [טז] מטל דשיט הו דמך בעינוהי ואן לא נהוי לך מפצינא נקטלך:

(כא) [יז\יח] עם סכלא לא תקטור ראזא מטל דלא משכח למכסיותא: [הפסוק הסורסי כאן מקביל חלקים גם מפסוק ח,יז וגם מפסוק ח,יח בכ"י העברי]

(כב) [יט] לא לכל בר אנש תגלא מן דבלבך דלא נחיבך טיבותא: