בן סירא/פרנקל/מא
(מא, א) מר המות לאיש שלו וכל טוב תועפות לו:
(מא, ב) לחסר עמל וידו תצליח ואכל עוד יערב לחכו:
(מא, ג) מתוק המות לקשה יום ולאיש חלש וזקן עת דאג ידאג ותוחלת אין:
(מא, ד) את המות אל תירא כי חוק אלהים הוא על כל בשר גם לקדמונים וגם לאחרונים:
(מא, ה) התוכל למרות את פי יי אם עשר אם מאה ואם אלף שנים תחיה מיד שאול אין מציל:
(מא, ו) זרע פשעים ודובקי בם בנים משחיתים הם:
(מא, ז) נחלת ילדי פשע אבדה וצאצאיהם קלון ינחלו:
(מא, ח) על אב בליעל תתעטף רוחם כי בעבורו גם המה לשמצה:
(מא, ט) אוי לפשעים עוזבי מצות יי:
(מא, י) כי אם ישרצו לא יפרצו וכי נולדו אבדו ובמותם תקלל חלקתם:
(מא, יא) יוצאי עפר לעפר ישובון ורשע ירד מקללה לאבדון:
(מא, יב) מספד אדם על בשרו ושם רשע לעד יכרת:
(מא, יג) לכן בני הזהר בשם טוב כי יקר הוא מאלפי זהב וכסף:
(מא, יד) לחיים טובים יש קץ ואין קץ לשם טוב:
(מא, טו) שמעו בני לקול תוכחתי ושלום לכם:
(מא, טז) חכמה מסתרה ומטמון טמון מה יועילו:
(מא, יז) טוב אויל מכסה אולתו מחכם חכמתו:
(מא, יח) ועתה למדו בושת מדברי כי לא כל עת הבושה נכונה ולא היא עד תמיד על האמת:
(מא, יט) אב ואם בושו מנאוף ומשל עם בוש מכחש:
(מא, כ) בושו שופט ונשיא מהטות משפט ועם הארץ ממרי:
(מא, כא) בוש רע מבגד ברעך וגר בוש מגזל:
קישור: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32846&st=&pgnum=261