בן סירא/פרנקל/מ

(מ, א) חיי בני אדם עמל מלאו ועל כבד על שכמם ישאו:

(מ, ב) מגוחם מרחם אמם עד שובם אל האדמה אם כל חי דאגה ופחד תוחלת ומות מנת חלקמו:

(מ, ג) ממלך יושב על כסאו עד שחה לעפר נפשו מנשא נזר ואבני יקר עד חגור שק:

(מ, ד) אך קצף קנאה ושטנה ריב אסון ומדון וצרת עין:

(מ, ה) גם על משכבו בלילות רעיוני רוח יבעתוהו:

(מ, ו) במעט שנתו לא ינוח ומחזיוני אמים ירדם כצופה על ראש ההר:

(מ, ז) ןגם כי בהקיצו יראה כי שוא תמורתו כפליט משדה הרגה ינפש:

(מ, ח) כן דרך כל בשר מאדם ועד בהמה ועוד שבעתים לחוטא:

(מ, ט) דם והרג ריב וחרב אסון ורעב נגע ושחת נצפנו לרשעים וגם המבול היה בגללם:

טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה