בן סירא/פרנקל/לג

(לג, א) לא יאנה לצדיק כל רע וכי ימעד אשורו ימצא מפלט:

(לג, ב) לב חכם ישנא תורת יי ולב חנף כצי בים נגרש:

(לג, ג) לב צדיק ידבק בתורת יי והיא תדבק בו:

(לג, ד) השכל על דבר בטרם תדבר וכי השכלת תן מענה:

(לג, ה) לב סכל כגלגל עגלה ומחשבתו כאופן מרכבה:

(לג, ו) כסוס צוהל אל כל רוכב כן הלץ מתלוצץ על כל דבר:

(לג, ז) מה יום מיומים יאמר הלא כלמו מן השמש יאורו:

(לג, ח) אולם בתבונתו הבדילם יי למועדים ולתקופת השנה:

(לג, ט) מהם בחר וקדש ומהם מלא ימי השנה:

(לג, י) הלא כל בני חלוף מחמר קרצו וגם אדם מעפר נוצר:

(לג, יא) ובחכמתו הפרידם יי ויפלה דרכימו:

(לג, יב) מהם ברך וקדש והגדיל לשרתו ומהם קילל והשפיל והפיל לחרפות:

(לג, יג) כחמר ביד היוצר לכל אשר יחפץ יטנו כן האדם ביד עושהו לכל איש חלק כרצונו:

(לג, יד) את הטוב ברא לעמת הרע ואת החיים לעמת המות:

(לג, טו) וכן הצדיק מאס ברשע והרשע בצדיק:

(לג, טז) לכו וחזו מפעלות עליון שנים זה לעמת זה נבראו:

(לג, יז) ואנכי באחרונה התעוררתי כעולל בבציר:

(לג, יח) ברכת יי מלאתי ונחת יקבי מלא תנובה:

(לג, יט) באו וראו כי לא למעני עמלתי כי אם למבקשי לקח:

(לג, כ) שמעוני רוזנים ונסיכי לאמים ושימו לבבכם:

(לג, כא) אל תמשל בך איש בחייך לא בן ולא אשה לא אח ולא רע:

(לג, כב) אל תעזב לאחר חילך פן תנחם והיית כעני בפתח:

(לג, כג) בעוד נשמה באפיך כבודך לאחר לא תתן:

(לג, כד) טוב בניך יבקשו מידך משבקש אתה מידם:

(לג, כה) הוה גביר לקניניך ובכבודך לא תתן דפי:

(לג, כו) באחריתך כי קרבו ימיך למות הנחילם נחלתך:

(לג, כז) מספא משא ומקל לחמור ולחם ומוסר ועבודה לעבד:

(לג, כח) העבד עבדך ותנוח פנק אתו ויסוב אל כל רוח:

(לג, כט) כעל וחבל לשכם כן מקל ושבט לעבד בן מרי:

(לג, ל) שלח אתו לפעלו פן ירפה כי תבואת רפיון חטאת:

(לג, לא) הכבד עלו כפי כחו ואם ימרה עוד הקשה:

(לג, לב) אך אל תעמיסנו יותר כי מדה וקצב לכל דבר:

(לג, לג) עבד נאמן שמר כנפשך כי נפשך קשורה בנפשו:

(לג, לד) כשאר בשרך יהיה לך ואהבת לו כמוך:

(לג, לה) כי אם בפרך תרדנו וימלט איה איפוא תבקשנו: