בן סירא/פרנקל/לב

(לב, א) אם לראש נשאת אל תתנשא בקרב רעיך כי כמוהם כמוך:

(לב, ב) ובטרם כלית עבדתך אל תשב עמהם:

(לב, ג) למען יגילו וישמחו בך ואיש חמודות תקרא:

(לב, ד) אם שבת שיח כי לשיבה יאתה שיחה אך קול השיר בל תפר:

(לב, ה) כי באין קשב אין שיח ולמה תתחכם בלא עתו:

(לב, ו) כחותם ברקת במשבצות זהב כן קול השיר במשתה ושמחה:

(לב, ז) כחותם נפך בחלי כתם כן הזמר במשתה יין:

(לב, ח) אם נער אתה דבר אם נדרשת אך פעמים הדרש בטרם תדבר:

(לב, ט) השכל תשכיל על דבריך ואמר הרבה במלים מצער:

(לב, י) אם חכמת חכמת לך כי מה טוב החרש והתאפק:

(לב, יא) בעצת גדולים אל תשתוה למו וכי ישיחו שים ידך למו פיך:

(לב, יב) לפני רעם ברק ולפני כבוד ענוה:

(לב, יג) במשב רעים קום ראשונה ואל תהי ממאחרי שבת:

(לב, יד) חושה הביתה ועשה כחפצך אך השמר מחטא בשפתי פיך:

(לב, טו) ואחרי אכלת ושבעת וברכת את יי אלהיך על כל הטובה אשר נתן לך:

(לב, טז) ירא יי אוהב מוסר ומשכים לשחרו יפיק רצון:

(לב, יז) שוחר תורה לשבע ימצאנה וסוג לב יכשל בה:

(לב, יח) ירא יי ימצא תגמול וצדקתו תאיר כאור נגה:

(לב, יט) לב עקש פורע מוסר ובאמרי נואש יתחטא:

(לב, כ) לב משכיל לא יבוז לעצה וזד יהיר לא יחוש אם בלי דעת ינהג:

(לב, כא) בטרם תפעל הועץ ולא תנחם באחריתו:

(לב, כב) בדרך כשל אל תלך פן תגוף באבן רגלך:

(לב, כג) גם בארח סלול אל תבטח וגם מיוצאי חלציך השמר:

(לב, כד) בכל דרכיך היה תמים ושמרת את מצות יי:

(לב, כה) בטח לבו ביי ינצור עדותיו וגולל עליו דרכו לא ימוט לעולם: