בן סירא/פרנקל/כו

(כו, א) אשרי בעל אשת מישרים כי מספר ימיו כפלים:

(כו, ב) אשת חיל חדות בעלה כי יבלה שנותיו בנעימים:

(כו, ג) אישה טובה מתנה טובה ירא אלהים ימצאנה:

(כו, ד) אם דל איש ואם שוע כי ישליון יעלוץ לבם לפני יי:

(כו, ה) תחת שלש תרגז בטני ותחת ארבע נפשי תשתוחח:

(כו, ו) קשר בעיר ומרד בעם ושוט לשון מרים ממות:

(כו, ז) ומר מהנה אשה צוררת רעותה ומבאשת ריחה בעיני כל אדם:

(כו, ח) אשה רעה בבית בעלה כצמד בקר קשה ערף מצאה מצא עקרב:

(כו, ט) אשה משתכרת נגע ממאיר כי הסתר קלונה בל תוכל:

(כו, י) שית זונה בעזות מצחה ומשקרות עיניה תיודע:

(כו, יא) בתך מבישה שים עינך עליה לבל תשטה אם לא תשמר:

(כו, יב) שמר נא עיניה נאפות לבל תתפלא כי שטית:

(כו, יג) כצחה צמא בציה כי ימצא עין כן תערג נפשה:

(כו, יד) כל מים תשתה על כל עץ תשען ואל כל חץ תפער אשפתה:

(כו, טו) אשת חן משוש בעלה וחכמתה תדשן עצמותיו:

(כו, טז) מצא אשת חיל ודממה מתת אלהים מצא ואין ערך לחין ערכה:

(כו, יז) אשה נאמנה בהצנע לכת כל חפץ לא ישוה בה:

(כו, יח) כהדרת שמש במרומי שחק כן אשת חיל בהדרת ביתה:

(כו, יט) כעמודי פז על אדני כסף כן יפת רגלים באשת כבוד:

(כו, כ) שתים הנה שנאה נפשי ועל שלש תבער חמתי:

(כו, כא) איש חיל כי יחסר לחם ונבון לב כי יקל כבודו ואיש ישוב מטוב לרע חרב יי ישיגנו:

(כו, כב) סוחר לא ינקה מרמיה כרוכל מעול: