בן סירא/פרנקל/כה
(כה, א) שלש הנה אהבה נפשי ובעיני אלהים ואדם תרצינה:
(כה, ב) שבת אחים גם יחד ושכנים ישליון ואיש ואשתו בנחת ינוחו:
(כה, ג) שלש הנה שנאה נפשי ועל דרכם עגמה רוחי:
(כה, ד) דל גאה ועשיר כוזב וזקן מנאף כי בשגעון ינהג:
(כה, ה) אם בנוער לא תאגר אנה תמצא כי שבת:
(כה, ו) נאוה משפט לשיבה ועצה לישיש ושכל טוב לזקנים:
(כה, ז) עטרת זקנים חכמה ותפארת נגידים השכל ודעת ויראת יי הדרת כלם:
(כה, ח) תשע הנה עלו על לבי כי יקרו לנפשי ועשר לא אכחד בלשוני:
(כה, ט) יגל נפשו בבניו וראה בפיד משנאיו:
(כה, י) בעל אשת שכל ואיש לא ירע בשפתיו:
(כה, יא) לא יכרע לבן בליעל ואיש מלאו רוח חכמה:
(כה, יב) מפיק תבונה על אזן קשבת ואיש מצא דבר חכמה:
(כה, יג) אך לא ישיג את ירא יי כי יראת יי עולה על כלמו:
(כה, יד) אשרי אדם יחזיק בה מה שפרה נחלתו כי מצאה:
(כה, טו) יראת יי ראשית אהבתו ודבק בו תחלת אמונה:
(כה, טז) אין עצב מעצבת לב ואין איבה מאיבת אשה:
(כה, יז) אין לעג מלעג שנא ואין נקמה מנקמת אויב:
(כה, יח) אין רע מראש נחש ואין חמה מחמת אשה:
(כה, יט) טוב שבת עם כפיר ותנין משבת עם אשה רעה:
(כה, כ) בשצף קצף תשנה תארה ופניה קודרים כלבוש שק:
(כה, כא) בעלה נאנח בחברת רעיו ובהזכר שמה ידאב לבבו:
(כה, כב) אין רשעה כרשעתה ולו תהי חלקת רשע:
(כה, כג) אשה הומיה לאיש שלו כמעלה חול לרגלי זקן:
(כה, כד) אל תחמד יפיה בלבבך ואהבתה אל תבקש:
(כה, כה) אשה מעשרת בעלה אין קץ לזדון מדון ובזיון:
(כה, כו) תבואת אשה רעה דאבון נפש ופנים נזעמים שבר רוח ורפיון ידים וברכים כושלות ושמחה אין:
(כה, כז) מיד אשה יצאה הרעה ובגללה כלנו גוענו:
(כה, כח) כפוטר מים נשא פנים לאשה רעה:
(כה, כט) אם לא תשמע לך תן לה ספר כריתות ושלחנה לנפשה:
קישור: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32846&st=&pgnum=240