בן סירא/פרנקל/יט

(יט, א) [יט, א] פעל סבא לא יעשר ובז למצער הלך ורש:

(יט, ב) [יט, ב] ביין ונשים נבונים נסכלו ורועי זונות הלכו שולל:

(יט, ג) [יט, ג] רמה ותולעה מנת חלקמו ויבשו עצמותימו למשל ולשנינה:

(יט, ד) [יט, ד] נמהר להאמין חסר תבונה וחטא יחטיא את בשרו:

(יט, ה) [יט, ה] אהב חמס ישחית נפשו וסר מתענוג כבוד יעטרהו:

(יט, ו) [יט, ו] שומר פיו ולשונו גם עם קשה לב יתרועע ועוצר במלים שומר מצרות נפשו:

(יט, ז) [יט, ז] שמועה שמעת אל תפיץ חוצה ולא יתן איש בך דפי:

(יט, ח) [יט, ח] גם לאהב גם לשנא אל תגלה גם את תמעל בישר לבך:

(יט, ט) [יט, ט] כי אזן קשבת תשמר הקול והשנאה לא תאחר:

(יט, י) [יט, י] שמעת דבה קברה בבטנך ואל תירא כי לא תבקע:

(יט, יא) [יט, יא] הולך רכיל תציקהו בטנו כעול פרץ מרחם אמו:

(יט, יב) [יט, יב] שמועה בלב סכל כחץ תקוע ב(?)ירך:

(יט, יג) דבר אל רעך אולי לא שגה ואם שגה לכל\לבל(?) ישנה:

(יט, יד) הזהר עמיתך לבל ירגל ואם רגל לבל יוסיף:

(יט, טו) העד באחיך לבל יאמין לכל דבר כי טופלי שקר עצמו מספר:

(יט, טז) גם יש בוטה לתמו ועולה אין בלבבו כי מי לא חטא בשפתיו:

(יט, יז) לכן הזהר בטרם תגער אז תתום ותשמר מצות יי:

(יט, יח) כי תחלת חכמה שמר מצותיו והיא אהובה מאת יי:

(יט, יט) אין במרמה חכמה ואין בנכלים תבונה:

(יט, כ) אך זרות ותהפכות המה ובלב נלוז לא תשכן חכמה:

(יט, כא) טוב מעט חכמה ביראת יי מרב דעת ויראה אין:

(יט, כב) יש ערמה מלאה מרמה ויש משפט והוא משפח:

(יט, כג) גם יש שופט בלי עון והוא נבון:

(יט, כד) יש ערום יכף ראשו ופניו זעפים וקרבו מלא תוככים:

(יט, כה) שחה לעפר נפשו והוא כחרש ואם לא נשמרת יעבר עליך להשחיתך:

(יט, כו) באפס כח יעלים רשעתו וכי יבא עתו עקב יעקבך:

(יט, כז) משפט אדם תאר פניו ונבון בתארו יודע:

(יט, כח) גם בלבושו בשחקו ובמהלכו ינכר גבר: