בן סירא/פרנקל/יד

(יד, א) אשרי הגבר לא יכשל בלשונו ולבבו לא יחת מפשעיו:

(יד, ב) אשרי אדם לא ירשיענהו רוחו וכסלו לא יקוט:

(יד, ג) לא נאוה לכילי עשר והון לרע עין:

(יד, ד) מרבה הונו לחסר נפשו יאסף לזרים מאבדי חילו:

(יד, ה) עכר נפשו איך ייטיב לזולתו אם גם במלאת ספקו יצר לו:

(יד, ו) מחסר מטוב נפשו רע ירוע ורעתו אל חיקו תשוב:

(יד, ז) גם כי ייטיב לבו בל עמו ובאחריתו יכיר איולתו:

(יד, ח) רע עין פניו נזעפים עיניו שחוחות ובוז יבוז לכל אדם:

(יד, ט) בוצע בצע לא תשבע עינו ורשעתו תשלח רזון בנפשו:

(יד, י) רע עין בחלה נפשו בלחמו וגם על שולחנו ירעב:

(יד, יא) בני אם יש לך היטב לך, וגם לעליון שלם נדריך:

(יד, יב) זכר כי המותה לא תאחר ואין לך ברית את מות:

(יד, יג) לכן היטיבה לאחיך בטרם תמות ומשוך חסדך כפי מסת ידך:

(יד, יד) וגם אל תמנע מטוב נפשך בעתו למה תטמן ידך מהשיג חלקך:

(יד, טו) הלא תעזב לאחרים חילך ויגיעת כפך ליורשים:

(יד, טז) קבץ ופזר והישר דרכך כי אם לקבר תובל אכלת דיך:

(יד, יז) כל בשר כבגד יבלה כן היה וכן יהיה ומיד שאול אין מציל:

(יד, יח) כעלים בעץ רענן אלה נבלים ואלה יציצו כן תולדות בשר ודם אלה מתים ואלה נולדים:

(יד, יט) כל מעשה כליון בלה יבלה וגם עושהו כלה יכלה:

(יד, כ) אשרי איש יהגה בחכמה ובמוסר ותורת יי על שפתיו:

(יד, כא) מתבונן ומשכיל בכל דרכיה וכל סורותיה יחקר:

(יד, כב) כאורב יארב לעקבותיה מציץ בחלוני ביתה ושקר על דלותיה:

(יד, כג) נטה אהלו קרוב לזבולה ובסביבותיה יקים סכתו:

(יד, כד) הוא ישכן במעון ישרים ואת בניו ישכן בצל קורתה:

(יד, כה) לא יכנו שרב ושמש ומשכן כבוד תהי מנוחתו: