בן סירא/פרנקל/יג

(יג, א) אחז בזפת מטנף ידו ומתחבר לגבה לב יאחז דרכו:

(יג, ב) אל תתרע את נגיד ועשיר כי תעמס על לא הכיל על שכמך:

(יג, ג) מה לסיר חרש את הנחושת כי נפגשו זה ישבר וזה ישבר:

(יג, ד) עשיר יעול ועוד ינבל ועני יענה ועוד יחלה:

(יג, ה) מדי תסכן לו יקריבך וכי מטה ידך ירחיקך:

(יג, ו) אם יש לך יאכל אתך עד כלותך ועבודה לא יעבד:

(יג, ז) בבקשו דבר יחליק לשונו לפתותך וכל טוב יבטיחך ובשפת חלקות יאמר לך האוכל עבדך:

(יג, ח) גם פעמים ושלש למשתהו תקרא ומרב מטעמיו תתבושש:

(יג, ט) אחרי כן תתרושש והוא ילעג לך:

(יג, י) מדי ראתו פניך יעזבך ויניד ראשו לך:

(יג, יא) לכן השמר פן תשגה ברעיוני לבך ובכסלתך תלכד:

(יג, יב) כי יקריבך משל אל תבהל ללכת אחריו כי כל עוד תמאן דרש ידרשך:

(יג, יג) אל תחפז לדבוק בו פן אחור יסיגך גם אל תרחק ממנו פן תשכח:

(יג, יד) אל תיגע לדבר אליו ועל רב דבריו אל תבטח כי למען נסותך ולתור לבבך ימתיק שפתיו:

(יג, טו) בלי חמלה יחל דברו ותחת חלקלקות שפטים וכלא:

(יג, טז) הסכת ושמע כל דבריו כי בנפשך הוא.

(יג, יז) כל מין ידבק במינו ובן אדם ברעהו:

(יג, יח) כחיה לחיה כן האדם לאדם:

(יג, כ) כשלום שחל עם כלב כן שלום עשיר עם רש:

(יג, כא) כטרף אריה פראי מדבר כן הדל מרעה לעשיר:

(יג, כב) כנשא מואס בשפל כן העשיר בדל:

(יג, כג) במוט העשר רעו יקימנהו ובנפל העני רעו יכפישנהו:

(יג, כד) עשיר כשל רבים מושיעיו חטא בשפתיו עוד יכחשו לו:

(יד, כה) רש כשל רבים מריביו נכבדות ידבר ומקשיב אין:

(יד, כו) עשיר ידבר כל פה יחשה ועד מרום ישאו שיחו:

(יד, כז) עני ידבר יאמרו מי זה וחטא במבטא ילבט:

(יד, כח) עשר בלא עשק אך טוב וריש בפי רשעה רק רע:

(יד, כט) תאר אדם יתאר לבבו אם טוב ואם רע:

(יד, ל) לב שמח ייטיב פנים והגיונותיו תוצאות משלים: