בן סירא/פרנקל/ח

(ח, א) [ח,א] עם תקיף ממך אל תתחר פן תפל בידו:

(ח, ב) [ח, ב] ועם עשיר אל תריב כי תקל במשקלו:

(ח, ג) [ח, ב] הרוגי זהב עצמו מספר וגם לב נגידים יטה:

(ח, ד) [ח, ג] פושק שפתים אל תתגר כי תרבה עץ לגחליו:

(ח, ה) [ח, ד] את נעוה לב אל תשחק כי גם באבותיך ישים תהלה:

(ח, ו) [ח, ה] שב מחטאיו אל תזכר עונו כי חטאים כלנו:

(ח, ז) [ח, ו] אל תלעג לזקן כי נזקן גם אנחנו:

(ח, ח) [ח, ז] במות אויבך אל תשמח כי בני מות כלנו:

(ח, ט) [ח, ח] בדברי נבונים אל תקוץ שים אמריהם בלבבך:

(ח, י) [ח, ח] כי מהם תקח לקח להתיצב לפני גדולים:

(ח, יא) [ח, ט] מאמרי ישישים אל תסור כי גם הם לחקר אבותם יכונו:

(ח, יב) [ח, ט] קח לקח מפיהם לתת מענה בעתו:

(ח, יג) [ח, י] אל תפיח פחם עול פן תכוה באש עולתו:

(ח, יד) [ח, יא] את איש תעלולים בל תתגר כי יסלף דברי פיך:

(ח, טו) [ח, יב] את התקיף ממך לא תלוה וכי הלוית יהי כאבד בעיניך:

(ח, טז) [ח, יג] אל תערב לרעך מעל להונך וכי ערבת שלם:

(ח, יז) [ח, יד] אל תדין עם השופט כי כחפצו יטה המשפט:

(ח, יח) [ח, טו] אל תהי חבר לאיש משחית כי למשא יהיה לך:

(ח, יט) [ח, טו] הוא יעשה כחפצו ואתה בזדון לבו תספה:

(ח, כ) [ח, טז] את בעל אף אל תתעשק ואל תלך במדבר אתו:

(ח, כא) [ח, טז] כי הרצח כאפס בעיניו ובאין מושיע יהרגך:

(ח, כב) [ח, יז] עם פתי אל תתיעץ כי לחשות בל ידע:

(ח, כג) [ח, יח] העלם מזר סודך אולי נכלים בלבבו:

(ח, כד) [ח, יט] לבך לאחר אל תגל פן רעה יגמלך:

קישור: [1]