בן סירא/פרנקל/ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) [ה, א] אל חילך אל תשען ואל תאמר הרביתי הון ורב לי:

(ב) [ה, ב] בשרירות לבך אל תלך ואל תעש כיצר רוחך:

(ג) [ה, ג] אל תאמר מי יעצרני כי אל קנא נקם ינקם:

(ד) [ה, ד] אל תאמר חטאתי ולא קרני רעה כי ארך אפים יי ונקה לא ינקה:

(ה) [ה, ה] אל יבטיחך לבבך אם שלות לספות חטא על פשע:

(ו) [ה, ו] וגם אל תאמר אל רחום יי ולרב פשעי יסלח:

(ז) [ה, ו] כי כחסדו כן עברתו ועל קדקוד רשע יחול זעמו:

(ח) [ה, ז] אל תאחר לרצותו ואל תתמהמה מיום אל יום:

(ט) [ה,ז] כי כשאה יבא אפו וביום נקם תכחד:

(י) [ה, ח] אל תבטח על הון מעול כי ביום עברה לא יועיל:

(יא) [ה, ט] אל תלך אל כל רוח ואל תסוב אל כל מסלה כי זה דרך הפכפך:

(יב) [ה, י] היה מוצק ברוחך וכלבבך כן פיך:

(יג) [ה, יא] היה מהיר לשמע הטוב ולאהב האמת ודבריך יהיו בנחת נשמעים:

(יד) [ה, יב] אם חכמת תן מענה ואם אין שים ידך למו פיך:

(טו) [ה, יג] כי כבוד וקלון ביד הלשון וכסיל בשפתיו ינקש:

(טז) [ה, יד] אל תהי מפותי שפתים ובלשונך אל תרגל:

(יז) [ה, יד] בוז יבוזו לגנב כי יגנב ונבזה ממנו הולך רכיל:

(יח) [ה, טו] אל יקל בעיניך כל דבר אם גדול ואם קטן:


קישור: [1]