בן סירא/פרנקל/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ג, א) [ג, א] הקשיבו בני לקול אביכם שמרו מצוותיו וייטב לכם:

(ג, ב) [ג, ב] כבד אביך וכבד אמך מצות יי גם שתיהן:

(ג, ג) [ג, ג] מכבד אביו נשוא פשע [ג, ד] ומוקיר אמו יאצר אוצר:

(ג, ד) [ג, ה] מכבד אביו יגיל בבניו ובשועו לרחמים יושע:

(ג, ה) [ג, ו] מכבד אביו יאריך ימים ושמר מצוה ישמח אמו:

(ג, ו) [ג, ו] ירא יי יהדר אבותיו [ג, ז] וכעבד את אדוניו יראם:

(ג, ז) [ג, ח] בפה ולב כבד הוריך ותחל ברכותם על ראשך:

(ג, ח) [ג, ט] ברכת אב בנתה בית וקללת אם תהרסנו:

(ג, ט) [ג, י] למומי אביך אל תלעג כי לא לכבוד הוא לך:

(ג, י) [ג, יא] כבוד אביך הוא כבודך וקלון אם קלונך:

(ג, יא) [ג, יב] כלכל בני שיבת אביך וימי חייו אל תעצב:

(ג, יב) [ג, יג] שאהו כי פג טעמו והישמר פן תבזהו:

(ג, יג) [ג, יד] גומל חסד את אביו לא ישכח גמולו לעד לעולם:

(ג, יד) [ג, יד] גם פשעך יכפר וביום צרה תחלץ:

(ג, טו) [ג, טו] וכהמס קרח לפני השמש כן ימסו עוניך:

(ג, טז) [ג, טז] עזב אביו כמקלל אלהים ועכר אמו תבאהו קללה:

(ג, יז) [ג, יז] בני הכן בענוה כל מעשיך ויקרת בעיני אנשים יקרים:

(ג, יח) [ג, יח] ברבות שיאך השפל רוחך ותמצא חן בעיני יי:

(ג, יט) [ג, יט] נכבדי ארץ רבים המה אך את ענוים סודו: [הפסוק הזה לא מופיע בכל כ"י; השווה תרגום השבעים ותרגום הוולגטה]

(ג, כ) [ג, כ] גדול כבוד יי מאוד ודכאי רוח עוד יגדלו כבודו:

(ג, כא) [ג, כא] בנפלא ממך בל תדרוש ובמכסה ממך בל תחקר רב לך [כ, כב] באשר חלק לך יי אלהיך:

(ג, כב) [ג, כב] מה בצע לחקר נסתרות [ג, כג] ולרדוף זרות אם את אשר הראית נלאית הבין:

(ג, כג) [ג, כד] רעיוני רוח תולכנה שולל והגיונות זרות אך למוקש:

(ג, כד) [ג, כה] חסר בת עין לא יראה אור וחסר דעת לא יאמר ראיתי אור:

(ג, כה) [ג, כו] רדף תהפכות משחית נפשו ומקשה לבו יפול ברעה:

(ג, כו) [ג, כז] לב עיקש ישבע עצב ואויל חוטא יוסיף חטא על פשע:

(ג, כז) [ג, כח] לשבר גבה רוח אין מרפא כי שורש איולתו בחיקו ינוח:

(ג, כח) [ג, כט] לב נבון יבקש לקח וכל חפצו אזן שומעת:

(ג, כט) [ג, ל] מים מכבים אש וצדקה תמחה חטאה:

(ג, ל) [ג, לא] גומל חסד ימצא תגמול ובמוט רגליו יתמכו אשריו:

קישור: [1]