בן סירא/פרנקל/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ב, א) [ב, א] בני אם הכינות ליי לבך הכון נפשך למסות:

(ב, ב) [ב, ב] השמר לך והיה תמים ובעת צרה אל תבהל ברוחך:

(ב, ג) [ב, ג] החזק ביי ואל תטוש ותחליף כח ותתחזק:

(ב, ד) [ב, ד] אל כל משא כלכל לבך וקבל ברצון כל רעה:

(ב, ה) [ב, ה] כי הזהב באש יבחן וידידי אל בכור העני:

(ב, ו) [ב, ו] גל אל יי דרכך ובטח עליו והוא יעשה:

(ב, ז) [ב, ז] יראי יי הוחילו לחסדו ואל תמושו פן תפלו:

(ב, ח) [ב, ח] דומו ליי ותחוללו לו כי יש שכר לפעולתכם:

(ב, ט) [ב, ט] יראי יי חכו לתשועתו ותפיקו חסד ורחמים וחיי עולם:

(ב, י) [ב, י] שאלו נא לדור ראשון והתבוננו מי הוא בוטח אבד:

(ב, יא) [ב, י] מי החזיק ביראתו ויטש מי קרא אליו ונעזב:

(ב, יב) [ב, יא] כי אל רחום וחנון יי נושא עון ופשע ומכל צרה יפלט:

(ב, יג) [ב, יב] אוי לרפה לב לא יחזיק בו אוי לרפה יד ולמרע פוסח על שתי סעפים:

(ב, יד) [ב, יג] אוי ללב נמס אין אמון בו כי רחם לא ירחם:

(ב, טו) [ב, יד] אוי ללא מחזיק בתמתו כי מה יעשה ליום פקודה:

(ב, טז) [ב, טו] יראי יי יאמינו בדבריו ואהביו יצרו עדותיו:

(ב, יז) [ב, טז] יראי יי יבקשו רצונו ויודעיו ישתעשעו בתורתו:

(ב, יח) [ב, יז] יראי יי יכינו לבבם יכניעו רוחם ויאמרו:

(ב, יט) [ב, יח] טוב לנפל ביד יי מנפל בידי אדם כי רב רחמיו כרב גדלו:

קישור: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32846&st=&pgnum=211