בן סירא/כתב יד A/טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(טז, א) אל תתאוה תואר נערי שוא ואל תשמח בבני עולה:

(טז, ב) וגם אם פרו אל תבעבם אם אין אתם יראת ייי ·

(טז, ג) אל תאמין בחייהם ואל תבטח בעקבותם:
כי לא תהיה להם אחרית טובה ·
כי טוב אחד עושה רצון מאלף ומות ערירי ממי שהיו לו בנים רבים [.]לה: ומאחרית זדון:

(טז, ד) מאחד ערירי ירא ייי תשב עיר וממשפחת בגדים תחרב:

(טז, ה) רבות כאלה ראתה עיני ועצֻמוֹתֿ כאלה שמעה אזני:

(טז, ו) בעדֿת רשעים יוקדת אש ובגוי חנף נצתה חמה:

(טז, ז) אשר לא נשא לנסיכי קדם המורים עולם בגבורתם:

(טז, ח) ולא ע [1] חמל על מגוֹרי לוט המתעברים בגאותם:

(טז, ט) ולא חמל על גוי חרם הנודשים בעונם:

(טז, י) כן שש מאות אלף רגלי [2] הנאספים בזדון לבם:

(טז, יא) ואף כי אחר מקשה ערף תמה\תמיה(?) זה אם ינקה:
כי רחמים ואף עמּו ונושא וסולח · ועל רשעים יגיה רגזו:

(טז, יב) כרב רחמיו כן תוכחתו איש כמפעלו ישפט:

(טז, יג) אל ימלט בגזל עול ולא ישבית תאות צדיק לעולם:

(טז, יג, שולי) לא [ימלט בגזל עול ולא ישבית תאות צדיק לעולם]:

(טז, יד) כל העושה צדקה יש לו שכר וכל אדם כמעשיו יצא לפניו:

(טז, טו) ייי הקשה את לב פרעה אשר לא לא ידעו:
שמעשיו [3] מגולין תחת השמים

(טז, טז) רחמיו: יראו לכל בריותיו ואורו ושבחו חלק לבני אדם:

(טז, יז) אל תאמר מאל נסתִרתי ובמרום מי יזכרני:
בעם כבד לא אודע ומה נפשי בקצות רוחות כל בני אדם:

(טז, יח) הן השמים ושמי השמים ותהום וארץ:
ברדתו עליהם עֹמֻודִים [4] בפקדו וכרגשו:

(טז, יט) אף קצבי הרים ויסודי תבל בהביטו אליהם רעש ירעשו:

(טז, כ) גם עלי לא ישים לב ובדרכי מי יתבונן:

(טז, כא) אם חטאתי לא תראני עין או אם אכזב בכל סתר מי יודע:

(טז, כב) מה מעשה צדק מי יגידו ותקות מה כי אצוק חוק:

(טז, כג) חסד[.] לב יבינו אלה וגבור כ[.]תה(?) יחשב זאת:

(טז, כד) שמעו אלי וקחו [..]לי ועל דברי שימו לב:

(טז, כה) אביעה במשקל רוחי ובהצנע אחוה דעי ·

(טז, כו) כברא אל מעשיו מראש על חייהם [5]

(טז, כז)

(טז, כח)

(טז, כט)

(טז, ל)

  1. ^ האות עי"ן נמצא בפסוק הזה כמילה בפני עצמה
  2. ^ יש קו כאן בכ"י עד סוף השורה
  3. ^ יש קו כאן בכ"י עד סוף השורה
  4. ^ יש דגש או קו מעל הדל"ת בעמודים
  5. ^ סוף כתב יד A