בן סירא/כתב יד A/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(טו, א) כי ירא ייי יעשה זאת ותופש תורה ידריכנה:

(טו, ב) וקדמתהו כאם וכאשת נעורים תקבלנו:

(טו, ג) והאכילתהו לחם שכל ומי תבואה תשקנו:

(טו, ג, שולי) [והאכילתהו לחם שכל ומי] תבונה [תשקנו:]

(טו, ד) ונשען עליה ולא ימוט ובה יבטח ולא יבוש:

(טו, ה) ורוממתהו מרעהו ובתוך קהל תפתח פיו:

(טו, ו) ששון ושמחה ימצא ושם עולם תורישנו:

(טו, ז) לא ידריכוה מתי שוא ואנשי זדון לא יראוה:

(טו, ח) רחוקה היא מלצים ואנשי כזב לא יזכרוה:

(טו, ט) לא נאתה תהלה בפי רשע כי לא מאל נחלקה לו: [הפסוק הזה נכתב מעל פסוק י באותיות קטנות בכ"י]

(טו, י) בפה חכם תאמֵר תהלה ומשל בה ילמדנה:

(טו, יא) אל תאמר מאל פשעי כי את אשר שנא לא עשה: [יש רווח בכ"י אחרי הפסוק הזה]

(טו, יב) פן תאמר הוא התקילני כי אין צורך באנשי חמס:

(טו, יג) רעה ותעבה שנא ייי ולא יאננה ליראיו:

(טו, יד) אלהים מבראט(?)שית [.]\א(?) ברא אדם וישתיהו ביד חותפו ויתנהו ביד יצרו:

(טו, טו) אם תחפץ תשמר מצוה ותבונה לעשות רצונו:
אם תאמין בו גם אתה תחיה

(טו, טז) מוצק לפניך אש ומים באשר תחפץ שלך ידיך ·

(טו, יז) לפני אדם חיים ומוות אשר יחפץ ינתן לו:

(טו, יח) ספקה חכמת ייי אמיץ גבורות וחוזה כל[.]:

(טו, יט) עיני אל יראו מעשיו והו יכיר על כל מפעל איש: [ניקוד טרם הוקלד]

(טו, כ) לא צוה אנוש לחטֹא ולא החלים אנשי כזב:
ולא מרחם על עושה שוא ועל מגלה סוד: