בן סירא/דוד כהנא/מד
(א) אהללה נא אנשי חסד, אבותינו בדורותם.
(ב) רב כבוד חלק עליון, וגדלו מימות עולם.
(ג) דורי ארץ במלכותם, ואנשי שם בגבורתם.
(*ג) היועצים בתבונתם, וחוזי כל בנבואתם.
(ד) שרי גוים במזמתם, ורוזנים במחקרותם.
(*ד) חכמי שיח בספרתם, ומושלים במשמרותם.
(ה) חוקרי מזמור על חוק, נושאי משל בכתב.
(ו) אנשי חיל וסמכי כח, ושוקטים על מכונתם.
(ז) כל אלה בדורם, ומימיהם תפארתם.
(ח) יש מהם הניחו שם, להשתענות בנחלתם.
(ט) ויש מהם אשר אין לו זכר, וישבתו כאשר שבתו.
(י) כאשר לא היו היו, ובניהם מאחריהם.
(יא) וולם אלה אנשי חסד, ותקותם לא תשבת.
(יב) עם זרעם נאמן טובם, ונחלתם לבני בניהם.
(יג) עד עולם יעמד זכרם, וצדקתם לא תשכח.
(יד) גויתם בשלום נאספו, ושמם חי לדור ודור.
(טו) חכמתם תשנה עדה, ותהלתם יספר קהל.
(טז) חנוך נמצא תמים, והתהלך עם יהוה, ונלקח, אות דעת לדור ודור.
(יז) נח צדיק נמצא תמים, לעת כלה היה תחליף.
(*יז) בעבורו היה שארית, ובבריתו חדל מבול.
(יח) באות עולם נכרת עמו, לבלתי השחית כל בשר.
(יט) אברהם אב המון גוים, לא נתן בכבודו מום.
(כ) אשר שמר מצות עליון, ובא בברית עמו.
(*כ) בבשרו כרת לו חק, ובניסוי נמצא נאמן.
(כא) על כן בשבועה הקים לו, לברך בזרעו גוים.
(*כא) להנחילם מים עד ים, ומנהר עד אפסי ארץ.
(כב) וגם ליצחק הקים בן, בעבור אברהם אביו.
(*כב) ברית כל ראשון נתיו, וברכה נחה על ראש ישראל.
(כג) ויכוננהו בברכה, ויתן לו נחלתו.
(*כג) ויציבהו לשבטים, לחלק שנים עשר.
(כד) ויוצא ממנו איש, מוצא חן בעיני כל חי.