בן סירא/בן זאב/מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הברו לבכם עבדי יי ואשר חזיתי תחוה פי

כי יי צוה ונבראו ויצוריו חפצו יעשו

כשמש מאיר לכל כן רחמי יי על כל מעשיו

גדלו יעידו השמים וחסדו מלאה הארץ

גם קדשיו לא יכילוהו להבין ערכו לא יעצרו כח

תהום ולב הוא חוקר ותעלומות בני אדם יבין

אין נסתר מנגד עיניו וכל חקי עולם נגלו לפניו

קדמונית וחדשות יודע וכל צפון הוא חושף

לא נעלם ממנו כל חכמה וכל רז לא סתום לו

כל מעשיו כדעת כלמו ולעד צבאם ישמורו

חיים וקימים כלהם ואת גדלו כלם יהללו

שנים שנים זה לעמת זה לא למחסור ולא למותר

אלה לאלה לא ישיבתו ודבר לריק אין במו

דבר דבר על אופניו ולראות יקרם לא תשבע עין