לדלג לתוכן

בן סירא/בן זאב/כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אל אבי ואדון חיי הצלה נפשי לבל אכשל במוצא שפתי

מי זה ישים שוט על הגיוני ושבט מוסר על לבי

מי יגל משגתי על פני בל אוסיף עוד לפשע

פן תרבינה אשמותי ומעותי תגדלנה ומחרפי ישישו ויגדילו עלי עקב

אלהי אבי ואדון חיי פלטני מרום עינים ולב פחז הרחק ממני

בל ישט לבי ביפת עין במחמדי זוללים וסובאים בל אפת ולא יהיה לי עז מצח

שמעו בנים תורת פי ושם לבו לדברי לא יבוש

בפיו ילכד רשע ואויל בלשונו יכשל

אל תתן פיך לשבועה ולשאת השם על שפתיך

מרבה להשבע לא ינקה מענש ולשון אלה לא תזכה מחט

נמהר להשבע נמהר לחטוא ונגע לא ימוש מביתו

נשבע בשגגה חטא באחת נשבע ואשם כפלים ענשו

שומר פיו מאלה שומר נפשו מעול ובחטא לא יחלט

ואף לנבל פיך לא תאלף כי הוא עמל ואון

זכור אביך ואמך ולא תבוש לדבר בהם במושב גדולים

לא יקלו הורך בעיניך ונהמת כי מהם נודלת

מסכן פיו לנאצות לא יחכם כל ימיו ונפחז במאויי יצרו לא יאלף דעת

שתים הנה שנאה נפשי והשלוש תעל חמתי

גבר נפחז בזמה לא ינוח עד תלהטנו אשו

משחית דרכו ארצה לא יחדל עד אם כלה שביבו

בעל זמה כל בשר ינעם לו ולא יחדל עד אם יבצע מזמתו

בעל מחלל יצע ערשו ואמר בלבו אין מי רואני

קורת ביתי סתר לי וחומות היכלי תסכנה בעדי אין רואה עלי ומה ימנעני

ולא ידע כי עיני יי בהירות משמש ומחשכי מעשי אנוש נגלו לפניו

הן בטרם יהיו הכל צפוי לפניו אך כי אחרי היותם

ובטרם יבין פושע ילפת ברשעו ויגלה קלונו בקהל

ואף אשה בוגדת על בעלה ומזרים תלד בנים

על שלושה פשעיה סרה ממצות יי ברית בעלה הפרה ובנים זרים ילדה

היא תגלה חרפתה בקהל ועל פרי בטנה יפקד עונה

ילדיה לא יעשו שרש למטה וענפיה לא יתנו פני ממעל

שמה לקללה ישאר וחטאיה לא ימחו

למען דעת כל עמי הארץ ויבינו כל יושבי תבל כי אין טוב מיראת יי ולא נעים מנצור פקודיו