בן סירא/בן זאב/יח
בני אם תיטיב בל תבזה ואם תתן לא תרע עיניך
טוב אשר לא תתן משתתן ותָחֵת בגערה
כצנת מטר עלי חׂרב ואמרים רכים עלי מתת
יא אפו אמרי נׂעם טובים ממתן ונאמן רוחו יחונן בשניהם
אויל מתחסד לפני נדבתו ומתת רשע מכלה עינים
נדבת פיו רבה ומתת ידהו מעט מזער
פושק שפתיו בהמון ולעת יתן אין כל מאומה
עד לא תדבר התבונן ולמד טרם תלַמד
עד בוא צרה בקש עזר וטרם תחלה בקש מרפא
הִוָכח טרם תוכיח והשפט טרם תשפוט
עד בוא צוקה התפלל ולעת רעה תמצה מענה
עד לא כשלת התחנן ועד לא תחטא תן צדקה
לא תתמהמה לעששות חובך ולא תאחר לשוב עד שכבך על ערש דוי בעוד חילך לחטא תיטיב דרכך
לא תשים מועד לשוב זכור כי המות לא יאחר
עד לא נדרת בין נדרך ולא תהיה כמנסה את יי
אל תוסיף חטא על חטאה כי בראשונה לא נקית
זכור כי רׂגז אחרית כל חטא ובעת צרה לא ישוב אפו ממך
זכור רעבון בימי שובע ועׂני בימי עׂשר
מבקר לערב מהפך עִתֶּךָ וביד יי אין מעצור
וגבר חכם יצף מלפנים וביום צרה לא יירא
נאוה לנבון אלף חכמה ויורעיה יפיקו משלי דעת
אוהב לקח יחכם ועד קצו יד משלי תבונה אמרי דעת ואלפי נפש