לדלג לתוכן

בן סירא/בן זאב/יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
ספר בן סירה בתרגומו של יהודה ליב בן זאב (וינה, תקע"ד), פרק י"ג.

מאחז בזפת ידבק בידיו ומתחבר לרשע יאלף ארחותיו

משא כבד ממך לא תעמוס ולעשיר ממך לא תתחבר

למה תציג כלי חרש אצל כלי נחשת אם ינקש בו ישבר

או למה יתחכר רש לעשיר עשיר יעשק ויעז רש יסבל ויורה

כל עוד תסכון לו יעבוד בך ואם מטה ידך יעזבך

ביש לך יחליק לשון יפרוק אותך ולא יחוש

עוד עשות מזמתו יאות לכל חפצך ובחלקלקות לשונו ישר יקראך

יכלימך בארוחתו עד מלאת חפצו בך

אחת ושתים יקראך אל משתהו ואחר ישור בך תבקשנו יעלם ממך ובראשו יניד אחריך

השמר בל תתמגן בידיו ולא תתפתה למזמותיו

אם יקרבך מושל הסוג אחור ובכל עת קרבתך יחפוץ

לא תתקרב פן ירחיקך ולא תתרחק פן ישנאך

אל תבטח בדברך עמו ולא תאמין בחלקלקות אמריו

כי למען חקור אותך ירבה דברים לתור ולדעת את אשר בלבבך

וביום חרות אפו לא יחמול ולא יחוס ביום נקם

השמר ושמור נפשך מאד כי באיש חמס אתה הולך

כל בשר אוהב למינהו ובן אדם לרעו

כל חי למינו ישכון ובן אדם לדומה לו

מה יתחבר זאב עם כבש ורשע עם צדיק

הישלם אפעה לכלב ועשיר לאיש מסכן

אריה טורף פרא מדבר ורש מרעה לעשיר

עשיר יפול ונִדח רק יפול ונִדח מדחי אל דחי

עשיר ידבר עוזריו רבים גם שונאיו דבריו יהללו

רש ידבר יהסוהו אף כי דבריו טובים ונכונים שומע אין להם

עשיר ידבר כלם מקשיבים ועד מרום מנשאים מליו

רש ידבר שואלים מי זה ובדבריו ישימו תָּהֳלָה

טוב עׂשר בלא עול וריש לחוטא ענין רע

לב אדם משנה פניו אם לטוב ואם לרע

טוב לב פנים מאירות וסוג לשון חורש און