בן סירא/בן זאב/יא
חכמת מסכן תרים ראשו ובין נגידים תושיבנו
אל תתהלל איש בתׂאר פניו ולא תבוז אדם כי משחת מראהו
כי מה שאט בעוף הדבורה ומה מתוק פריה
על קרועי בגדים בל תלעג ושאט נפשך על מר נפש
על מעטה הדר בל תתנשא ואם יקרת בל תתרומם
כי נפלאה עצת יי וצפונות מבני אדם עלילותיו
נבזים ושפלים יושיב לכיסא ואשר לא עלו על לב לבשו בגדי חׂפש
ורוזנים בושו חפרו יחדיו ונגידים מגאונם הורדו
עד לא בחנת לא תתערב חקור ובחון ואז תתרע
אל תשיב דבר בטרם תשמע ואל תפר איש בדברו
בריב לא לך לא תתעשק ועם בוגדים אל תשית ידך
בני לא תרבה מעשיך פן תרבה רעתך ואץ להעשיר לא יזכה
בני אם לא תרוץ לא תשיג ואם לא תבקש לא תמצא
יש רק לׂאה ועמל ובכל זאת הוא מתאחר
ויש מתנהל לאטו רפה כח וחסר כל ורב מחסור
חֵפֶץ יי עליו ייטב ופצהו מעפר ומאשפה
הקים ראשו ונשאהו עליו רבים יתמהו
טוב ורע חיים ומות עׂשר ועׂני מיד יי
חכמה ומדע ודעת תורה מתת אלהים רשע וארחות יׂשר ממנו יהיו
בלהות ואפילה לרשע הוכנו ואשר גדלו ברשע ברשע יזקן עמהם
מקוה לישרים מתת אלהים וחפצם יתן לעולם
יש מתעשר ממסכנותו ולא יסכון לו עשרו
כי לעת יאמר אבקשה לי מנוח עתה אראה טוב בעמלי
והוא לא ידע מה אחריתו ועזב לאחרים חילו ומת
בני קום על ארחך והשען מה ואשר בה ושיב בה
אל תקנא באיש און גׂל אל יי וקוה לאורו
מה קרוב בעיני יי להעשיר רש עד ארגיעה
חֵפֶץ אלהים גמול יראיו עד מהרה ישאו פרי
אל תאמר מה בצע באשר יבוא מה יסכון לי עתה
אל תאמר כביר מצאה ידי ואיכה יפקד ממני
בטוב לך ראה ביום רע ובצר לך קוה לטוב
כי לא יבצר מיי להרע ולהיטיב ולגמול על איש כפרי מעלליו
רע רגע אחד משבית כל שמחה ואיש לפיהו נגלה במותו
לא תאשר איש עד יום מותו כי באחריתו יודע בן אדם
מנע רבים מתוך ביתך כי אנשי מרמה רבים
כרשת מזׂרה לצפור לב נבל וכאורב צורה ללכוד עונות רשע
ככלב בכל מקום יבוא יחטוף כן בליעל בכל מקום יבוא יגרה מדון
הופך טוב לרע ובכלי חמדה ישים כשלון
כנצוץ קל מבעיר תבערה ואיש דמים לשפוך דם
גור מאיש רע כי לרע תעתר פן תהיה לדראון עולם
אל תתרע אל בליעל פן ישחית דרכך ויהדפך ממעמדך
אל תשכֵּן זר בתוך ביתך פן יפריע שלותך ויטרדך מגֵו נָוך