לדלג לתוכן

בן סירא/בן זאב/י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לפי מעשהו יהֻלל חרשׁ ומושל לפי ממשלתו

בחכמת יועצים תכון עיר ומושל משכיל אשרי עמו

מגור בעיר איש דִבה ומחליק לשון יִשָּׂנא

יועץ חכם יאלף לאֻמו ושליט נכון כונן עיר

כמושל כן משרתיו וכראשי עם הארץ כן יושביה

מושל עריץ משחית עמו ובשליט נבון תרום קריה

ממשלת תבל ביד יי ואת הישר בעיניו יקים עליה

כל המשרה ביד יי וליראיו יחן יקר

לא תִקום על עול ובארח גאים לא תאשר

מזד ומדובר שקרים מנע נשפך ולא תלך ברמת רוח

כל גאון שנוא ליי ולאדם כי על שניהם חמס ואון

עׂשק בצע וגאון הסבו ממלכת מעם לעם

מה יתגאה עפר ואפר בעודו בחייו רִמה בקרבו

בקרביו חלו ידי רופא רגע חי משנהו מת

במות אדם רִמה מנתו וקרביו יירש תולעת

ראשית חטאת גאון מַסַּח לב ומסכל דעת

מקור חטאת גאון ואחריתו לבלע ולהשחית

על כן הפליא יי מכותם ומחה אותם עד לכלה

כס גאים יסחׂף יי ויושב ענוים תחתם

הפך משׁׂרש גאין ויטע ענוים במקומם

עקב גאים עקר אלהים ואִבד מן הארץ זכרם

אִבד ושרש ועקר אותם ומחה שמם מבני אדם

כי לא חלק גאון לבן אנוש זרע יקר ירא יי זרע יקר נוצר עדותיו

זרע בזוי זרע אנשים זרע בזוי עוזב פקדיו

בכור באחים נכבד וירא יי נכבד ממנו

כתושב כנכר כרש כעשיר ביראת יי יתהללו

לא נכון בוז לדל וצדיק ולא נאוה יקר לעשיר ורשע

רב שליט ומלך נכבדים ויותר מהם ירא יי

עבד משכיל בן חורים יעבדנו וגבר מבין יוָסר ולא ילון

לא תתרפה לעת מלאכתך ולא תתכבד לעת מחסור

טוב חרוץ יגע ומותר לו ממתכבד וחסר לחם

בני גם בעׂני יַקֵּר נפשך והתכבד בטוב טעם כערכך

איש מתאשם מי ינקנו ובוזה נפשו מי מוקירנו

הרש יכֻבד בחכמתו והעשיר בעד עשרו

מכבד בעניו אף כי בעשר נבזה בעשרו אף כי בעׂני