לדלג לתוכן

בן סירא/בן זאב/ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אל תתגר באיש תקיף ממך פן תפול בידו

אל תתגר עם בעל הון פן ישאך משקלו

כי הכסף יסית רבים גם לב שרים יטה

אל תתגר באיש מרון פן תרבה עצים לגחלתו

אל תשחק באיש נקלה פן יבזוך אנשי יקר

לשב מחטאיו אל תזכיר אונו זכור כי כלנו חטאים

על יש זקן בל תלעג זכור כי גם אתה תזקן

על מות שונאך בל יגל לבך זכור כי כלנו מתים

לא תעזוב דברי חכמים כי מהם תאלף חכמה

אל יקל בעיניך כל שיחתם כי בם תקנה דעת להתייצב גם גדולים

אל תבוז לדברי זקנים אשר שמעו מאבותם

כי מהם תשא לקח לתת מענה דעת בעתו

אל תגרה עם בעל אף פן תכוה בחמת אפו

אל תתחרה באיש מתעלל כי צודה הוא לדברי פיך

באיש תקיף ממך לא תשה כסף ואם נשים בו יהי אובד בעיניך

בעד איש תקיף ממך לא תערוב ואם ערבת שלם תשלם

עם שופט אל תדין כי לו המשפט אל אשר יחפוץ יטנו

עם אדם פרא לא תלך בדרך פן תרבה רעתך כי ברוח תאנתו הולך הוא ואתה באולתו תאבד

באיש חמה בל תריב ובמקום ציה לא תלוה לו

כי בשט בנפש דמך בעיניו ובאשר אין מושיע יקטלך

עם פתי אל תמתיק סוד כי לא ידע לכסותו

לא תגלה לבך לכל אדם פן יטיל עליך תגמולו