במדבר רבה כ ט
ט. [ עריכה ]
"ויבא אלהים ויאמר מי האנשים האלה" זה שאמר הכתוב (משלי כח, י): "משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול" זה בלעם שבתחלה הבריות נוהגות בכשרות ובדבריו אלו היו נוהגין בעריות שהראשונים (בראשית כט, ט): "ורחל באה עם הצאן" (שמות ב, טז): "ולכהן מדין שבע בנות" עמד בלעם והטעה את הבריות בעריות וכמו שהטעה הוטעה בעצה שנתן בה נפל והטעהו הקב"ה שכך כתיב (איוב יב, כג): "משגיא לגוים ויאבדם" כיון שאמר לו "מי האנשים האלה עמך" אמר אותו רשע איני יודע בהן יש שעה שאינו יודע ואני אעשה בבניו כל מה שאני רוצה לכך אמר להטעותו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם בלק בן צפור" התחיל מתגאה ואמר אע"פ שאין אתה מכבדני ואין אתה מוציא לי שם בעולם המלכים מבקשים אותי.
"הנה העם היוצא ממצרים עתה לכה קבה לי אותו" להודיע ששונא יותר מבלק שבלק לא אמר קבה אלא ארה וזה קבה בפירוש הוא אמר "ואגרשנו מן הארץ" והוא אומר "וגרשתיו" מן העוה"ז ומן העוה"ב: