במדבר רבה כא ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · כא · ז · >>

הוסף ביאור

ז.    [ עריכה ]
"ויהי אחרי המגפה" "שאו" כל מקום שנופלין הוזקקו למנין משל לזאב שנכנס לתוך הצאן הורד בעל הצאן למנותן מה חסרו.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף למה מנה אותן משל לרועה שמסר לו בעה"ב צאנו במנין השלים הרועה שמירתו כשמחזירן צריך למנותן כשיצאו ישראל ממצרים מסרן למשה במנין דכתיב (במדבר א-ב): "וידבר ה' אל משה במדבר סיני שאו את ראש כל עדת בני ישראל וגו'" (שמות יב, לז): "ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי" הרי קבלן במצרים במנין בא ליפטר מן העולם בערבות מואב החזירם במנין: