במדבר רבה יט לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · יט · לב · >>

הוסף ביאור

לב. [עריכה]

"וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ" יש אומרים מלחמת סיחון עשו באלול ועשו את הרגל בתשרי ואחר הרגל מלחמות עוג כמה דאת אמר (דברים טז, ז): "ופנית בבקר והלכת לאהליך".
"וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן" שכנסן הקדוש ברוך הוא לפניהם למוסרן בידם.
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ" זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי כח,): "אשרי אדם מפחד תמיד" וכן הוא מדת הצדיקים אף על פי שהקב"ה מבטיחן אין פורקים ביראה וכן ביעקב (בראשית לב,): "ויירא יעקב" למה נתיירא אמר שמא נתלכלכתי אצל לבן בכלום וכתיב (דברים כג,): "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" והניחני הקדוש ברוך הוא ואף משה תפש את היראה כנגד אביו ולמה נתיירא אמר שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון או נתלכלכו בעבירה אמר לו הקב"ה אל תירא כולן השלימו בצדק אל תירא אותו שלא עמד גבור בעולם קשה הימנו שנאמר (שם ג,) "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים" והוא נשאר מן הגבורים שהרגו אמרפל וחבריו שנאמר (בראשית יד,): "ויכו את רפאים בעשתרות קרנים" וזה הפסולת שלהם כפריצי זיתים הפלטים בתוך הגפת שנאמר (שם,) "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר והם בעלי ברית אברם" זה עוג וכאן עושה אותו שירים שנאמר מיתר הרפאים וכונתו היה שיצא אברהם ויהרג נתן הקדוש ברוך הוא שכר רגליו וחיה כל אותן שנים וגבה ממנו שנפל ביד בניו כשבא משה לעשות מלחמה נתיירא הימנו אמר אני בן ק"ך שנה וזה יותר מחמש מאות אלולי שהיה לו זכות לא חיה כל השנים האלו אמר לו הקב"ה למשה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו בידך הרגהו ועשית לו כאשר עשית לסיחון וגו' ונחרם אותו והלא כתיב (דברים ג,): "וכל הבהמה ושלל העיר בזונו לנו" אלא הגופות החרימו שלא ליהנות מהם ויכו אותו ואת בניו בנו כתיב שהיה לו בן קשה הימנו אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בעוה"ז אתם מכלין את האומות קימעא קימעא לע"ל אני מבערן בבת אחת שנאמר (ישעיה, לג): "והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו":