במדבר רבה יא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · יא · ח · >>

הוסף ביאור

ח. [עריכה]

ושמו את שמי. מגיד שהם מתברכים בשם המיחד, יכול אף בגבולין יהיו מתברכין בשם המיחד, תלמוד לומר: ושמו את שמי, ונאמר להלן (נחמיה א, ט): לשכן את שמי. מה להלן מקדש אף כאן מקדש, אלא משרבו הפריצים חזרו להיות מוסרים את השם לצנועים שבכהנה. אמר רבי טרפון מעשה והייתי עם אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתי שאמרו בתוך נעימת הכהנים. או במקדש מברכין, ואין מברכין בגבולין, אמר (שמות כ, כד): בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אף בגבולין, אלא שבגבולין אומר שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת, במקדש אומר השם ככתבו, בגבולין בכנויו. בגבולין נושאין ידיהם כנגד כתפותיהם, ובמקדש על גבי ראשיהם. (במדבר ו, כז): ואני אברכם, למה נאמר, לפי שנאמר (במדבר ו, כג): כה תברכו את בני ישראל, אין לי אלא ברכה לישראל, לגרים לנשים ולעבדים מנין, תלמוד לומר: ואני אברכם. יכול אם רצו הכהנים לברך את ישראל הרי הם מברכים ואם לאו אין מברכין, תלמוד לומר: ואני אברכם, שלא יהיו הכהנים אומרים אנו נברך את ישראל, תלמוד לומר: ואני אברכם, אני אברך את עמי, וכן הוא אומר (דברים טו, ו): כי ה' אלהיך ברכך וגו', הכהנים מברכים את ישראל, מי מברך את הכהנים, תלמוד לומר: ואני אברכם. הכהנים מברכים את ישראל ואני אברך אלו ואלו, הוי: ואני אברכם.