במדבר רבה יא ז
ישא ה' פניו אליך וגו' (במדבר ו, כו), יעביר כעסו ממך, ואין ישא אלא לשון הסרה, כמה דתימא (בראשית מ, יט): ישא פרעה את ראשך וגו'. פניו, אלו פנים של זעם, כמה דתימא (ויקרא כ, ו): ונתתי את פני בנפש ההוא וגו', כלומר אותם פנים של זעם שהיו ראויות לבוא אליך יסירם ממך. דבר אחר, ישא ה', בשעה שאתה עומד ומתפלל, שנאמר (בראשית יט, כא): ויאמר אליו הנה נשאתי פניך וגו', הרי דברים קל וחמר, אם ללוט נשאתי פנים מפני אברהם אוהבי, לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך. זהו שנאמר: ישא ה' פניו אליך, כתוב אחד אומר: ישא ה' פניו אליך, וכתוב אחד אומר (דברים י, יז): אשר לא ישא פנים, כיצד נתקימו שני כתובים הללו, כשישראל עושין רצון המקום: ישא ה' פניו אליך, וכשאין עושין רצון המקום: אשר לא ישא פנים. דבר אחר, ישא ה' פניו, וכי הקדוש ברוך הוא נושא פנים והלא כבר נאמר: אשר לא ישא פנים, אמר הקדוש ברוך הוא כשם שהם נושאים לי פנים, כך אני נושא להם פנים, כיצד כתבתי בתורתי (דברים ח, י): ואכלת ושבעת וברכת, ואדם מישראל יושב הוא ובניו ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה ונושאים לי פנים ומברכין, ודקדקו על עצמן עד כזית עד כביצה, לפיכך: ישא ה' פניו וגו'. דבר אחר, ישא ה', כתוב אחד אומר: ישא, וכתוב אחד אומר: אשר לא ישא, עד שלא נחתם גזר דין ישא ה', וגו', משנחתם גזר דין אשר לא ישא פנים. ודכותיה, כתוב אחד אומר (תהלים סה, ג): שמע תפלה, וכתוב אחד אומר (איכה ג, מד): סכתה בענן לך וגו', עד שלא נחתם גזר דין שמע תפלה, משנחתם גזר דין סכתה בענן לך. כתוב אחד אומר (תהלים קמה, יח): קרוב ה' לכל קראיו, וכתוב אחד אומר (תהלים י, א): למה ה' תעמד ברחוק. עד שלא נחתם גזר דין קרוב ה' לכל קראיו, משנחתם גזר דין למה ה' תעמד ברחוק. כתוב אחד אומר (איכה ג, לח): מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. וכתוב אחד אומר (דניאל ט, יד): וישקד ה' על הרעה. עד שלא נחתם גזר דין מפי עליון וגו', משנחתם גזר דין וישקד ה' וגו'. כתוב אחד אומר (ירמיה ד, יד): כבסי מרעה לבך ירושלים. וכתוב אחד אומר (ירמיה ב, כב): כי אם תכבסי בנתר וגו'. עד שלא נחתם גזר דין, כבסי מרעה וגו', משנחתם גזר דין אם תכבסי וגו'. כתוב אחד אומר (ירמיה ג, כב): שובו בנים שובבים. וכתוב אחד אומר (ירמיה ח, ד): אם ישוב ולא ישוב. אלא כאן קדם גזר דין, כאן לאחר גזר דין. כתוב אחד אומר (ישעיה נה, ו): דרשו ה' בהמצאו. וכתוב אחד אומר (יחזקאל כ, לא): חי אני נאם ה' אלהים אם אדרש לכם. כאן קדם גזר דין כאן לאחר גזר דין. כתוב אחד אומר (יחזקאל לג, יא): אם אחפץ במות הרשע. וכתוב אחד אומר (שמואל א ב, כה): כי חפץ ה' להמיתם. כאן קדם גזר דין כאן לאחר גזר דין. דבר אחר, ישא ה' פניו אליך, בעולם הזה. אשר לא ישא פנים, לעולם הבא. דבר אחר, ישא ה' פניו אליך, וכתוב אחד אומר: אשר לא ישא פנים, היה רבי יוסי בן דוסתאי אומר, כיצד יתקימו שתי מקראות הללו, אלא: ישא ה' פניו, בדבר שבינך לבינו. אשר לא ישא פנים, בדבר שבינך ובין חברך. רבי עקיבא אומר כתוב אחד אומר (שמות לד, ז): ונקה, וכתוב אחד אומר (שמות לד, ז): לא ינקה. היאך אפשר לקים שני פסוקים הללו, אלא בדבר שבינך לבינו ונקה, בדבר שבינך לבין חברך לא ינקה. בן עזאי אומר מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים. דבר אחר, ישא ה' פניו וגו', יהפך פניו כלפי אצלך, לא דומה שואל שלום חברו בתוך פניו כשואל מן הצדדין, אלא: ישא ה' פניו אליך, יהפך פניו אצלך, כמה דתימא (ויקרא כו, ט): ופניתי אליכם והפריתי. (במדבר ו, כו): וישם לך שלום, שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום עם כל אדם. רבי נתן אומר: וישם לך שלום, שלום זה שלום מלכות בית דוד, (ישעיה ט, ו): לםרבה המשרה ולשלום אין קץ. רבי אומר זה שלום תורה, שנאמר (תהלים כט, יא): ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. גדול השלום שהקדוש ברוך הוא שנה בדבר מפני השלום, שנאמר (בראשית יח, יג): האף אמנם אלד ואני זקנתי. גדול שלום, ששנה המלאך שדבר עם מנוח מפני השלום, שלאשה אמר (שופטים יג, ג): הנה נא את עקרה ולא ילדת, ולא ספר דבר זה למנוח. גדול שלום שהשם שנכתב בקדשה אמר הקדוש ברוך הוא ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. רבי אלעזר אומר גדול שלום שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום. רבי שמעון בן חלפתא אמר גדול שלום שאין כלי מקבל ברכה אלא שלום, שנאמר (תהלים כט, יא): ה' יברך את עמו בשלום, אף בברכת כהנים אחר כל ברכות סימן בשלום, וישם לך שלום, לומר שאין הברכות מועילות כלום אלא אם כן שלום עמהם. רבי אלעזר הקפר אומר גדול שלום שאין חותם כל התפלה אלא שלום, ואין חותם ברכת כהנים אלא שלום. גדול שלום שנתן לענוים, שנאמר (תהלים לז, יא): וענוים ירשו ארץ והתענגו על רב שלום. גדול שלום שהוא שקול כנגד הכל, אנו אומרים: עושה שלום ובורא את הכל. רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר אומר שאפלו ישראל עובדין עבודת כוכבים ושלום ביניהם, כביכול אמר הקדוש ברוך הוא אין השטן נוגע ביניהם, שנאמר (הושע ד, יז): חבור עצבים אפרים הנח לו. אבל משנחלקו מה נאמר בהם (הושע י, ב): חלק לבם עתה יאשמו, הא גדול שלום ושנואה מחלקת. גדול שלום שאפלו בשעת מלחמה צריכין שלום, שנאמר (דברים כ, י): כי תקרב אל עיר וגו', ואומר (דברים ב, כו): ואשלח מלאכים ממדבר קדמות וגו', ואומר (שופטים יא, יג): השיבה אתהן בשלום, גדול השלום שאפלו המתים צריכין שלום, שנאמר (בראשית טו, טו): ואתה תבוא אל אבתיך בשלום. ואומר (ירמיה לד, ה): בשלום תמות. גדול השלום שנתן לעושי תשובה, שנאמר (ישעיה נז, יט): בורא ניב שפתים שלום שלום. רבי מאיר אומר גדול הוא השלום שלא ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה מן השלום שנתנה לצדיקים, שבשעה שנפטר מן העולם שלש כתות של מלאכי השרת מקדימין אותו בשלום, הראשונה אומרת (ישעיה נז, ב): יבוא שלום. שניה אומרת (ישעיה נז, ב): ינוחו על משכבותם, והשלישית אומרת (ישעיה נז, ב): הולך נכחו. ולא דין לצדיקים שמיתתן בידי כבוד, שנאמר (ישעיה נח, ח): כבוד ה' יאספך. אלא שמקלסים לפניהם בשלום: יבוא שלום. גדול השלום שלא ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה כמו השלום, ומנעה מן הרשעים, שבשעה שנפטרין מן העולם שלש כתות של מלאכי חבלה מקדימות אותן, הראשונה אומרת (ישעיה מח, כב): אין שלום, השניה אומרת (ישעיה מח, כב): אמר ה' לרשעים. השלישית אומרת (ישעיה נ, יא): למעצבה תשכבון. לא דין לרשעים שמיתתן ביד מחבלים, שנאמר (איוב לג, כב): ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים. ואומר (איוב יח, יח): יהדפהו מאור אל חשך. ואומר (תהלים לה, ו): יהי דרכם חשך וחלקלקת ומלאך ה' רדפם, אלא שהם מתקנטרים לפניהם ואומרים להם: אין שלום וגו', למעצבה תשכבון. גדול השלום שנתן שכר התורה והמצוות, שנאמר (ויקרא כו, ו): ונתתי שלום בארץ. גדול השלום שנתן לאוהבי תורה, שנאמר (תהלים קיט, קסה): שלום רב לאוהבי תורתך. גדול השלום שנתן ללומדי תורה, שנאמר (ישעיה נד, יג): וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. גדול השלום שנתן לעושי צדקה, שנאמר (ישעיה לב, יז): והיה מעשה הצדקה שלום. גדול השלום ששמו של מקום קרוי שלום, שנאמר (שופטים ו, כד): ויקרא לו ה' שלום. גדול השלום שדרי עליונים צריכין שלום, שנאמר (איוב כה, ב): עושה שלום במרומיו. והרי דברים קל וחמר ומה אם במקום שאין איבה ושנאה צריכין שלום, קל וחמר למקום שיש בו כל המדות הללו. רבי שמעון היה אומר בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם, מלך בשר ודם כשהולך למלחמה הוא הולך באכלוסין ובלגיונות, וכשהולך לשלום הולך יחידי, אבל מדת הקדוש ברוך הוא אינה כן, כשהוא הולך לשלום יוצא באכלוסין ובלגיונות, שנאמר: עושה שלום במרומיו, וכתיב אחריו (איוב כה, ג): היש מספר לגדודיו, ואומר (תהלים סח, יח): רכב אלהים רבתים אלפי שנאן ה' בם סיני בקדש. ואומר (דניאל ז, י): אלף אלפין ישמשונה ורבו רבבן וגו'. וכשהוא הולך למלחמה אינו הולך אלא יחידי, שנאמר (שמות טו, ג): ה' איש מלחמה וגו', בשמו הוא נלחם ואינו צריך לסיוע. ואומר (ישעיה סג, ג): פורה דרכתי לבדי וגו'. את מוצא כשפרע הקדוש ברוך הוא מדור המבול לא פרע אלא יחידי, שנאמר (בראשית ו, יז): הנני מביא את המבול מים. וכן מאנשי סדום לא פרע אלא יחידי, שנאמר (בראשית יט, כד): וה' המטיר על סדם וגו'. וכן כשפרע מן המצריים, שנאמר (שמות יב, כט): וה' הכה כל בכור וגו'. וכן פרע מן האמוריים יחידי, שנאמר (יהושע י, יא): וה' השליך עליהם אבנים גדלות. וכן מסנחריב פרע יחידי, שנאמר (מלכים ב יט, לה): ויצא מלאך ה' ויך במחנה וגו'. כתוב אחד אומר: היש מספר לגדודיו, וכתוב אחד אומר: אלף אלפין ישמשונה, משגלו ישראל מארצם, אלף אלפין ישמשונה, כביכול נתמעטה פמליא של מעלה. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי אלף אלפין ישמשונה, גדוד אחד, וכמה הן גדודיו, היש מספר לגדודיו. כתוב אחד אומר (תהלים קמז, ד): מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא, וכתוב אחד אומר (ישעיה מ, כו): המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא. כשהקדוש ברוך הוא קורא אותם הוא קורא שמות כלן כאחת והם עונין, מה שאי אפשר לו לבשר ודם לקרוא שני שמות כאחת. וכן הוא אומר (שמות כ, א): וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר, מלמד שכל עשרת הדברות אמר בדבור אחד, ואומר (תהלים סב, יב): אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים. ואומר (ירמיה כג, כט): הלוא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפצץ סלע. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי מהו לכלם שמות יקרא, שאין שם שנוי לא השם שנקרא עכשו נקרא לאחר זמן, וכן הוא אומר (שופטים יג, יח): למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, איני יודע לאיזה שם אני מתחלף. כתוב אחד אומר (דברי הימים א כא, כה): ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות. וכתוב אחד אומר (שמואל ב כד, כד): בכסף שקלים חמשים. כיצד יתקימו שני פסוקים הללו, מקום הגרן בשש מאות, מקום המזבח בחמשים. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי שנים עשר שבטים היו ונטל דוד מכל שבט ושבט חמשים שקל, נמצאו שש מאות שקלים מכל השבטים. רבי אלעזר בן שמוע אומר הגורן בשש מאות, אבל (שמואל ב כד, כב): הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים בשקל כסף חמשים. כתוב אחד אומר (דברי הימים ב ט, כה): ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים. וכתוב אחד אומר (מלכים א ה, ו): ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים. כיצד יתקימו שני כתובים הללו, ארבעת אלפים אסטבלאות, ארבעים אלף סוסים. כתוב אחד אומר (דברי הימים ב ד, ה): מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל, וכתוב אחד אומר (מלכים א ז, כו): אלפים בת יכיל. כיצד שני כתובים הללו מתקימים, בלח אלפים, שהם שלשת אלפים ביבש. מכאן אמרו שני כורים בלח שהם שלשת כורים ביבש. חביב הוא השלום שכל מעשים וזכיות שעשה אברהם אבינו לא נתן שכרו אלא שלום, שנאמר (בראשית טו, טו): ואתה תבוא אל אבתיך בשלום. וכן אתה מוצא ביעקב אבינו שבקש מן המקום שלום, שנאמר (בראשית כח, כא): ושבתי בשלום וגו'. וכן אתה מוצא באהרן שלא נשתבח לפני המקום אלא בשלום, שנאמר (מלאכי ב, ה): בריתי היתה אתו החיים והשלום. וכן אתה מוצא בפינחס שנתן שכרו שלום,, שנאמר (במדבר כה, יב): הנני נתן לו את בריתי שלום. וכן אתה מוצא שלא נמשלה התורה אלא בשלום, שנאמר (משלי ג, יז): וכל נתיבותיה שלום. וכן אתה מוצא שאין הקדוש ברוך הוא מנחם את ירושלים אלא בשלום, שנאמר (ישעיה לב, יח): וישב עמי בנוה שלום. וכן לא פרע מן עמון ומואב אלא שמנע מהם שלום, שנאמר (דברים כג, ז): לא תדרש שלמם וטבתם וגו'. וכן ישראל מתברכים בכל יום בשלום, שנאמר: וישם לך שלום.