במדבר רבה טו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · טו · ה · >>

הוסף ביאור

ה. [עריכה]

זה שאמר הכתוב (תהלים יח, כט): "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע לנו אתה אומר שנאיר לפניך אתה הוא אורו של עולם והאורה דרה אצלך דכתיב (דניאל ב, כב): "וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא" ואתה אומר "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה" הוי "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי" אמר להם הקדוש ברוך הוא לא שאני צריך לכם אלא שתאירו לי כדרך שהארתי לכם למה לעלות אתכם בפני האומות שיהיו אומרים ראו היאך ישראל מאירין למי שהוא מאיר לכל העולם משל למה הדבר דומה לפיקח וסומא שהיו מהלכין בדרך אמר לו פיקח לסומא כשנכנס לתוך הבית צא והדלק לי את הנר הזה והאיר לי אמר לו הסומא בטובתך כשהייתי בדרך אתה היית מסמכני עד שנכנסנו לתוך הבית אתה היית מלוה אותי ועכשיו אתה אומר הדלק לי את הנר הזה והאיר לי אמר לו הפקח שלא תהא מחזיק לי טובה שהייתי מלווך בדרך לכך אמרתי לך האיר לי כך הפקח זה הקב"ה שנאמר (זכריה ד, י): "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ" והסומא אלו ישראל שנאמר (ישעיה נט, י): "נְגַשְׁשָׁה כַעִוְרִים קִיר" היה הקדוש ברוך הוא מנהיגן ומאיר להם שנאמר (שמות יג, כא): "וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם" כיון שעמד המשכן קרא הקב"ה למשה ואמר לו תאירו לי שנאמר "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת" בשביל לעלות לכם: